לומירקוקסיב מקבוצת ה-COX-2 אינה מעלה את הסיכון הקרדיווסקולרי בחולי OA מבוגרים בהשוואה ל-NSAIDS – מתוך ה-LANCET

החשש שתרופות מקבוצות COX-2 מעלות את הסיכון להופעת אירועים קרדיווסקולרים, ובעיקר אוטם שריר הלב – MI,  עלה לאחרונה בעקבות מס’ פרסומים, בעיקר אודות הרופקוקסיב (ויוקס), אך המימצאים נותרו עדיין שנויים במחלוקת. (בעניין זה מומלץ לעיין גם בנייר העמדה העדכני של האיגוד הקרדיולוגי – לחץ כאן לעיון במכתב האיגוד העדכני (יולי 2004)  , וכאן – לנייר העמדה המקורי משנת 2003 ) . במחקר זה, מחקר ה- TARGET נבדקה תרופה נוספת ממשפת ה-COX-2 , לומירקוקסיב.

ע”פ מחקר גדול זה שכלל למעלה מ-18,000 משתתפים, בני 50 פלוס, הסובלים מ-OA , אשר חולקו אקראית לטיפול בלומירקוקסיב 400 מ”ג ליום, נפרוקסן 500 מ”ג ליום או איבוברופן 800 מ”ג ליום – הטיפול בתרופה מקבוצת COX-2 לא העלה את הסיכון ל-MI .

שיעור מקרי MI ואירועים קרדיווסקולרים אחרים היה נמוך בכל הקבוצות ועמד על כ-0.65% בקבוצת הקוקסיב, 0.55% בקבוצת ה-NSAIDS . ההבדל לא היה מובהק סטטיסטי.

גם בקבוצה הנמצאת בסיכון גבוה יותר לאירועים קרדיווסקולרים, קבוצה הנוטלת אספירין במינון נמוך באופן קבוע לצורך הגנה קרדיווסקולרית, הפערים בין הקבוצות באירועים היה זניח. 

מסקנת החוקרים היא שהטיפול בלומירקוקסיב הוא בטוח גם לחולי OA הנמצאים בסיכון גבוה לסיבוכים קרדיווסקולרים אשר נוטלים אספירין במינון נמוך.

לדיווח בלנצט:  Lancet 2004; 364: 675-84 

Comparison of lumiracoxib with naproxen and ibuprofen in the Therapeutic Arthritis Research and Gastrointestinal Event Trial (TARGET), cardiovascular outcomes: randomised controlled trial

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן