מהירות הזרימה הורידית קשורה לתוצאת הדימום בסאב-ארכנואיד (Stroke)

חוקרים מדווחים כי מדידות של הזרימה הורידית במוח מהוות אמצעי רגיש ואמין לחיזוי התוצאה לאחר דימום בסאב-ארכנואיד (SAH).

החוקרים כותבים כי שיאי מהירות זרימה ורידית (vp-FVs) גבוהות ביותר וערך ה-vp-FV הממוצע בזמן (mv-FV) ב-transversal sinus נמצאו קשורים לתוצאה גרועה לאחר התרחשות SAH.

החוקרים מוצאים כי באופן מיוחד, נמצאו ערכי vp-FV שמעל 35.4 ס”מ לשניה, ערכי mv-FV העולים על 27.3 ס”מ לשניה, או ערכי ICP מעל 24 מ”מ כספית כחזאים של תוצאה ירודה 30 ימים לאחר ה-SAH.

החוקר הראשי, ד”ר Nieson מסביר בראיון כי ניטור ורידי נמצא רגיש וספציפי יותר בחיזוי התוצאה מאשר ניטור ערך הלחץ התוך-גולגולתי (ICP) בלבד, אך על המדידה להתבצע על-ידי סונוגרפר מנוסה. 

החוקרים השתמשו ב-transcranial color-coded duplexsonography בקרב 28 חולים הסובלים מ-SAH מפרצתי, שבכולם בוצע גם ניטור ICP ממושך. החולים חולקו לשתי קבוצות בהתבסס על התוצאות שהתקבלו 30 ימים לאחר ה-SAH. חולים שבהפ התקבלתה תוצאה מותאמת של  I-III בסקאלת Rankin (ה-MRS) נחשבו כבעלי החלמה טובה, ואילו אלה שנפטרו או שנמצאה בהם תוצאה של IV או V סווגו כבעלי תוצאה ירודה.

Vp-FV בוצע בתחילת ה-vasospasm או, לכל המאוחר, חמישה ימים לאחר ה-SAH.

החוקרים מוצאים גם קשר לינארי חיובי בין מהירויות הזרימה וערכי ה-ICP. החוקרים מציינים כי מהירות זרימה מוגברת יחד עם ערך ICP גבוה נמצאו קשורים בצורה הסבירה ביותר לבצקת מוחית גלובלית, שנצפתה רק בחולים מקבוצת התוצאה הירודה.

בנוסף, הם מציינים, עליה בהמו-דינמיקה הורידית עלולה לייצג תופעה פתו-פיזיולוגית המשפיעה על התוצאה בעצמה. הם מוסיפים כי המו-דינמיקה ורידית עשויה להיות פגומה כאשר ישנה זרימה ורידית בלתי-מספיקה הגוררת בצקת גדושה.

החוקר הראשי מסכם כי בעוד למחקר אין השלכות קליניות ישירות, יתכן כי ניטור צמוד אחר מהירויות הזרימה הורידית עשוי לאפשר החשה של תחילת נטיפול בבצקת המוחית וכך לשפר את התוצאה המתקבלת בחולה.

Stroke 2004;35:1873-1878.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן