תופעות לואי חריגות הנובעות משימוש בתרופות – BMJ, מתוך jc 420 , חינם!!

אין מידע עדכני רב על האפידמיולוגיה של אשפוזים בשל תופעות לוואי של תרופות. מחקרים קודמים שבחנו את הנושא היו לרוב קטנים או לקו בפגמים מתודולוגיים משמעותיים. לאור השינויים הרבים שחלו בטיפול הרפואי בשנים האחרונות, יש צורך במידע עדכני שיעריך את נטל התחלואה הנגרם כתוצאה משימוש בתרופות.

מחקר פרוספקטיבי זה בחן את שיעור האשפוזים בשל תופעות לוואי של תרופות בשני בתי חולים גדולים בבריטניה במטרה להעריך את השכיחות, ההשלכות, הגורמים ואמצעים אפשריים למניעת תופעות אלו.

במחקר נכללו קרוב ל-20,000 מטופלים מעל גיל 16 שאושפזו במהלך 6 חודשי המחקר. בתקופת המחקר היו מעל 1200 אשפוזים הקשורים לתופעות לוואי של תרופות, כלומר שכיחות של 6.5%, כאשר במעל 80% מהם תופעות לוואי של תרופות היו סיבת האשפוז העיקרית. משך האשפוז החציוני היה 8 ימים, אשר הווה 4% מתפוסת המיטות בבתי החולים.

העלות המוערכת של אשפוזים אלו היא קרוב ל-850 מיליון דולר בשנה. שיעור התמותה הכללי היה 0.15%. רוב התגובות היו ניתנות למניעה. התרופות שנמצאו כגורמות לשיעור האשפוזים הגבוה ביותר היו אספירין במינון נמוך, משתנים, וורפרין ותרופות אחרות ממשפחת ה-NSAIDS. תופעת הלוואי השכיחה ביותר היתה דימום מדרכי העיכול.

תופעות לוואי של תרופות מהוות נטל כבד על מערכת הבריאות, הן גורמות לשיעור ניכר של תחלואה, תמותה וכרוכות בעלויות גבוהות.ניתן למנוע שיעור ניכר מתופעות הלוואי בעזרת אמצעים פשוטים כמו מתן המינון הנמוך האפשרי של תרופות והתאמת הטיפול לגורמי הסיכון של המטופל.

דוגמה לכך היא הטיפול באספירין חושב שהפחתת מינון האספירין מ-100 מ”ג ל-75 מ”ג יוביל להפחתה של 30% בשיעור התמותה כתוצאה מסיבוכי הטיפול (!!) .

עם זאת, גם מינון זה כרוך בתחלואה ותמותה ניכרים כתוצאה מדימומים בדרכי העיכול, לכן שימוש קבוע ב-PPI (proton pump inhibitors) או misoprostol עשוי להוות פתרון בעל עלות-תועלת טובה לסיבוכים הכרוכים בשימוש ב- NSAIDS, בעיקר במטופלים קשישים ובאלו עם גורמי סיכון לדימומים ממערכת העיכול.

לסיכום, יש צורך באמצעים לשיפור יחס התועלת מול הנזק של התרופות השונות במטרה לצמצם את ממדי התופעה ולהפחית את הנטל הנלווה על מערכת הבריאות.

הערת העורך: המחקר הזה מדגים לנו את החשיבות הרבה להעלאת המודעות שלנו לסיכון של תופעות לואי בתרופות רבות ונפוצות. חשוב להכיר את תופעות הלואי, לזהות את האוכלוסיות שהן בסיכון גבוה במיוחד לפתח תופעות כאלה (לרוב יהיו אלה מבוגרים עם רקע של סיבוכים קודמים), ולהשתמש בצורה מושכלת ונכונה בתרופות.

למאמר


Adverse drug reactions as cause of admission to hospital: prospective analysis of 18 820 patients, Munir Pirmohamed et al , BMJ  2004;329:15-19 (3 July)


Comparison of surgery and compression with compression alone in chronic venous ulceration (ESCHAR study): randomised controlled trial

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן