סיכון לתמותה לאחר ניתוח החלפת מסתם האאורטלי בחולים עם תפקוד לבבי ירוד קשור לגיל ומחלות רקע, ואינו תלוי בפתופיזיולוגיה של המסתם, מאמר 1

 
Aortic Valve Replacement in Patients with Impaired Ventricular Function
Sharony, Ann Thorac Surg. 2003 Jun;75(6):1808-14.

ע”פ מחקר שפורסם ב-ATS ע”י עורך המדור של ניתוחי לב חזה, ד”ר רם שרוני, עולה כי בחולים עם תפקוד חדרי מופחת, הסיכון לתמותה לאחר ניתוח החלפת מסתם אאורטלי עולה משמעותית כאשר המטופל סובל ממחלות כלי דם פריפריאליות, מחלות כלי דם קורונוריים ומחלת כליות. מאידך, לפתופיזיולוגיה של השסתום אין השפעה על הסיכון לתמותה.

רקע:

מטופלים הסובלים מתפקוד חדרי ירוד שעוברים ניתוח החלפת מסתם אאורטלי נמצאים בסיכון ניתוחי מוגבר, אך השפעת הפתופיזיולוגיה של השסתום וגורמי סיכון אחרים לא הוגדרו בצורה ברורה עד כה . 

שיטות:

מיוני 1992 עד יוני 2002, 1,402 מטופלים עברו ניתוח החלפת המסתם האאורטלי, עם או בלי ניתוח מעקפים כליליים. מתוך המטופלים הללו, 416 סבלו ממקטע פליטה (ejection fraction ) של פחות מ-40% והם נושאי המחקר. 

המטופלים הללו (גיל ממוצע- 68.8)  סבלו מהיצרות קשה של המסתם (stenosis) (62.5%),  מאי ספיקת המסתם (regurgitation)  (30.3%), או ממחלה משולבת mixed disease)) (כ- 7.2%).

ניתוח החלפת המסתם האאורטלי וניתוח מעקפים של העורקים הקורונריים בוצעו ב-48.4%  מהמטופלים, כשב-27% מהם בוצע כבר בעבר ניתוח קרדיאלי. המעקב כלל אקוקרדיוגרפיה וכן אנליזת  הישרדות.

תוצאות:

תמותה בבית החולים בקרב חולים עם תפקוד ירוד של החדר השמאלי היתה 10.1%( 42 מתוך 416), ללא הבדל בין היצרות (9.6%) או אי ספיקת המסתם (11.1%) וזאת לעומת 4.9% בחולים עם תפקוד חדרי תקין. ניתוח רב משתנים גילה כי הגיל (p=0.002) ומחלת כליות (סיכון יחסי  =4.2, p=0.001 ) היו מנבאים הקשורים עצמאית  לתמותה. פתופיזיולוגיה של השסתום לא היתה בעלת השפעה על תמותה.  מחלת כלי דם פריפריאלית, מחלת כלי דם קורונריים רבים, ומחלת כליות היו גורמי סיכון לסיבוכים לאחר הניתוח.

מחלת כלי דם פריפריאלית (סיכון  יחסי =12.3, p=0.02) , היסטוריה של מחלות בכלי הדם במח (סיכון יחסי= 4.8, p=0.038), וסוכרת (סיכון יחסי =2.7 , p=0.04), היו גורמי סיכון שנקשרו לשבץ.

מקטע הפליטה היה גבוה מ-40% בקרב 52% מהמטופלים שעברו אקוקרדיוגרפיה לאחר הניתוח (זמן מעקב ממוצע- 6 חודשים). הישרדות אקטוארית הראתה שלא היה קיים הבדל בין קב’ הפתופיזיולוגיה. 

מסקנות:

החוקרים מסכמים כי ניתוח להחלפת מסתם אאורטלי במטופלים עם תפקוד חדרי לקוי כרוך  סיכון ניתוחי מתקבל על הדעת ואשר ניתן לדרגו בהתאם לגורמי הסיכון השונים כמו גיל המטופל, ומחלות רקע נוספות. מאידך, סוג הפתופיזיולוגיה של השסתום אינו משפיע בצורה משמעותית על התמותה.

זהו מחקר המתמקד בקבוצת חולים הגדולה ביותר של חולים העוברים ניתוח החלפת מסתם אאורטלי בנוכחות תפקוד מופחת של חדר שמאל. תוצאות המחקר מפריכות את ההשערה שבקבוצת חולים זו, ניתוח החלפת מסתם בשל אי ספיקת המסתם כרוך בסיכון ניתוחי מוגבר מאשר זה המבוצע בשל היצרות המסתם.

לאבסטרקט

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן