יעילותו של C-Reactive Protein וסמני דלקת אחרים בחיזוי מחלת לב כלילית/סקירתו של פרופ’ בנאי , עורך קרדיולוגיה התערבותית (NEJM)

ה- Reykjavik Study הינו מחקר פרוספקטיבי שתואר בעבר, וכלל 8,888 גברים ו- 9,681 נשים, תושבי העיר ריקיויק וסביבתה, ללא היסטוריה של אוטם לבבי, אשר גויסו בין השנים 1967 ו- 1991. 2459 מהנבדקים, עבורם קיימת דגימת נסיוב, עברו ארועים כליליים מאג’ורים, עד לסיום המעקב ב- 1995 (מעקב ממוצע של 17.5 שנים). נבחרו 3,969 נבדקי ביקורת, שלא עברו אוטם, והותאמו לפי שנת הגיוס, הגיל והמין.
רמות גבוהות של C-reactive protein נקשרו בעישון, ב- BMI גבוה, ב- FEV1 נמוך, וברמה גבוהה של טריגליצרידים. שקיעת דם מוחשת היתה קשורה בגיל מבוגר, במין נקבה, המוגלובין והמטוקריט נמוכים, רמה גבוהה של חומצה אורית בנסיוב, עישון וב- FEV1 נמוך. רמה גבוהה של von Willebrand factor נקשרה בגיל מבוגר ובעישון. קשרים אלו היו מובהקים סטטיסטית.
הסיכון היחסי למחלה כלילית היה 1.92 בחולים שמוקמו בשליש העליון של ערכי C-reactive protein, בהשוואה לנבדקי ביקורת עם ערכים בשליש התחתון. לאחר התאמה עבור עישון וגורמי סיכון נוספים, ועבור מצב סוציו-אקונומי, יחס הסיכון פחת ל- 1.45. השוואת נבדקים עם ערכים בשליש העליון, לעומת אלו עם ערכים בשליש התחתון, הביאה לחישוב סיכון יחסי של 1.30 עבור שקיעת דם (ESR), ושל 1.11 עבורvon Willebrand factor.
ניתוח סטטיסטי העלה כי בדיקת ריכוזיהם של הסמנים הדלקתיים הוסיפה מעט בלבד לכושר הניבוי, מעבר לזה שהושג על ידי הערכה של גורמי הסיכון העיקריים. תוצאה דומה התקבלה מתת-ניתוח של 2,083 הנבדקים שהיו ללא היסטוריה של מחלת לב בתחילה, או מניתוח 2,206 הנבדקים שפיתחו מחלת לב כלילית או מתו מאוטם לבבי. הקשר בין רמות C-reactive protein ובין הסיכון למחלה כלילית לא הושפע באופן משמעותי מקיום גורמי סיכון אחרים, כגון עישון, היפרליפידמיה, לחץ-דם ו- BMI.
22 מחקרים פרוספקטיבים לגבי C-reactive protein, המחקר המתואר בכללם, כללו 7,068 נבדקים, בגיל ממוצע של 57 שנים, עם זמן מעקב ממוצע של 12 שנים. ניכרה שונות בתוצאות המחקרים, כאשר מחקרים שפורסמו לפני שנת 2000 נטו לממצאים קיצוניים יותר. לכן נערך ניתוח של 4 מחקרים בלבד, שכללו מדגם גדול מ- 500 נבדקים כל אחד, ובסך הכל 4,107 מקרים של מחלת לב כלילית. ניתוח זה העלה סיכון יחסי של 1.49, בהשוואה לסיכון יחסי של 1.58 שהתקבל מניתוח כלל 22 העבודות.

החוקרים מסיקים כי C-reactive protein הינו גורם בסדר גודל בינוני לחיזוי הסיכון למחלת לב כלילית, וכי יש צורך לשקול את ההמלצות לגבי השימוש בו למטרה זו.

NEJM 2004; 350:1387-1397
לידיעה ב- TCTMD

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן