הכפלת מינון הקורטיקוסטרואידים בשיאוף כאמצעי למניעת החרפת האסתמה/מאת ד”ר קובי שדה, עורך מדור האלרגיה

סקירת המאמר:

Lancet. 2004 Jan 24;363(9405):271-5.  Doubling the dose of inhaled corticosteroid to prevent asthma exacerbations: randomised controlled trial.

Harrison TW, Oborne J, Newton S, Tattersfield AE.

מאת: ד”ר קובי שדה

רקע

גלוקוקורטיקואידים הניתנים במשאפים (בשיאוף) הם כיום מהוות את תרופות הבחירה לטיפול באסתמה פרסיסטנית  הדורשת טיפול מונע קבוע. השאלה העיקרית העומדת בפני הרופא היא מה לעשות כאשר חלה החרפה במצב האסתמה של החולה.  כאשר ההחמרה היא פתאומית או קשה ההתלבטות היא קלה ובד”כ יהיה צורך בטיפול אינטנסיבי שעשוי לכלול סטרואידים פומית. אך כשההחרפה היא קלה והדרגתית אין עדיין בהירות לגבי הדרך שיש לנקוט. במרבית הקווים המנחים  של האיגודים השונים לטיפול באסתמה, הכפלת מינון הסטרואידים שבשיאוף יהיה הצעד המומלץ הראשון בעת החרפה, אבל הנחיות אלו לא נבדקו דין ואין אנו בטוחים ביעילותן.

האריסון ועמיתיו מבריטניה פרסמו לאחרונה ב’לנצט’ מחקר שניסה לתת תשובה לשאלה האם הכפלת מינון הסטרואידים בשיאוף יעילה בטיפול באסתמה שהחריפה.

שיטות

המחקר כלל 390 אסמתיים שנזקקו לטיפול מונע קבוע בסטרואידים בשיאוף. כל חולה עבר ניטור יומיי על ידי מד נשיפה ועל ידי ניהל יומן תסמינים.

החולים חולקו באופן סמוי לשתי קבוצות מקבילות: בקבוצה אחת הוכפל מינון הסטרואידם  שבשיאוף מיד כשהופיעו סמני ההחרפה באסתמה ואילו הקבוצה השנייה  שימשה כבקרה ווהחולים טופלו במשאף פלאצבו בעת החרפה.

המטרה העיקרית במחקר הייתה להשוות בין שתי הקבוצות מבחינת מידת הצורך שלהם בסופו של דבר בסטרואידים סיסטמיים במהלך המחקר.

תוצאות

במהלך תקופת המחקר 53% מהחולים נזקקו לתגבור הטיפול באסתמה והם קבלו מינון כפול של סטרואידים במשאף או פלאצבו.

מתוך כל אותם חולים בהם הייתה החרפה באסתמה בכ 12% לא חל שיפור מספק והם נזקקו לטיפול סיסטמי בסטרואידים  אך לא נמצא הבדל, מבחינה זו, בין קבוצת הטיפול לבין קבוצת הבקרה. או במילים אחרות הכפלת מינון הסטרואידים הייתה שוות ערך להוספת פלאצבו ביכולת למנוע את החרפת האסתמה למצב הדורש סטרואידים סיסטמית.

דיון

לכאורה יש בכך בכדי להעיד על  כך שלהכפלת מינון הסטרואידים אין ערך אלא שיש לזכור שהמדד שנבדק היה רק הצורך בסטרואידים סיסטמיים ולא נעשתה השוואה בין הקבוצות במדדים כמו סימפטומים, איכות חיים, תפקוד ריאה וכדומה.

ייתכן והכפלת הסטרואידים לא הצליחה למנוע את ההתקף החריף אך אולי היא כן מזרזת את  השיפור באסתמה ואת איכות החיים  כאשר מדובר בהחרפה קלה יותר.

כמוכן לא ברור מהמחקר האם השפעת החלפת הסטרואידים בשיאוף הייתה קשורה במינון ההתחלתי של הסטרואידים. לעובדה זו משמעות חשובה שכן מחקרים קודמים הראו שהמינון המקסימלי של סטרואידים בשיאוף הוא עד 800-1000 מיקרוגרם ליממה ושמעבר למנון זה  אין להם כל השפעה נוספת על האסתמה.

למרות ההסתייגויות מדגיש המחקר את הצורך להבין טוב יותר מהו הטיפול האופטימלי בכל אחד מסוגי ודרגות החומרה באסתמה .

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן