עמידות דרכי הנשימה לשימוש בביטא-2 אגוניסטים בחולים עם אסטמה/ מאת ד”ר קובי שדה עורך מדור האלרגיה

סקירת מאמר

Ann Intern Med. 2004 May 18;140(10):802-13. Meta-analysis: respiratory tolerance to regular beta2-agonist use in patients with asthma. Salpeter SR, Ormiston TM, Salpeter EE.

ד”ר קובי שדה, מכון ריאות ואלרגיה, המרכז הרפואי, סוראסקי, תל-אביב.

רקע ושיטות:

אסטמה היא מחלה דלקתית כרונית המתבטאת בעיקר בחסימה של זרימת האוויר הננשף בסימפונות דרכי הנשימה.

הטיפול התרופתי באסטמה מבוסס כיום בעיקר על טיפול נוגד דלקת בגלוקוקורטיקוסטרואידים, טיפול הבולם את השפעת הלויקוטריאנים ושימוש במרחיבי סימפונות כמו האגוניסטים הביטא-2 אדרנרגים (ב”א), או מרחיבי הסמפונות האנטיכולינרגים כמו ה IPRATROPIUM).

השימוש באגוניסטים הביטא-2 אדרנרגים (ב”א) הפך לאחד הטיפולים העיקריים באסטמה כבר בתחילת שנות השישים וללא ספק הביאו לשיפור בשליטה על תסמיני האסטמה, למרות שלמעשה אין עבודות שבדקו את השפעתו על מהלך התקדמות המחלה והבטיחות לטווח הארוך. 

הקווים המנחים המקובלים כיום בטיפול באסטמה ממליצים על השימוש במרחיבי סימפונות ב”א קצרי טווח (TERBUTALINE, ALBUTEROL) באסטמה אינטרמיטנטית או בעת החרפות של אסטמה פרסיסטנטית. ושימוש במרחיבי סמפונות ארוכי טווח (FORMOTEROL , SALMETEROL) כתרופות הקו השני, לאחר גלוקוקורטיקוסטרואידים, בשליטה על האסטמה הפרסיסטנטית. במהלך השנים הארוכות בהם אנו נעזרים במרחיבי הסימפונות הב”א עלו תהיות רבות לגבי בטיחותם ועבודות מחקר לא מעטות הביאו רמזים או עדויות על האפשרות של התפתחות עמידות להשפעתן לאחר שימוש מתמשך.

בשל כל זאת בחרה Salpeterועמיתיה מסטנפורד, קרליפוניה,  לבחון את האפשרות להתפתחות עמידות לב”א על ידי מטה-אנליזה של כ 22 מחקרים (אקראיים וכפולי סמיות)  שבוצעו בנושא בעשרים השנה האחרונות.

המחקרים כללו סך הכל כ 323 נבדקים, גברים ונשים בשיעור דומה, בני 33 בממוצע, שטופלו בממוצע כשלש שבועות במרחיבי סימפונות  או בפלצאבו.

תוצאות:

ממצאי המחקר היו חד משמעיים סטטיסטית: החולים שטופלו באופן קבוע בב”א הגיבו באופן פחות טוב למרחיבי סימפונות שניתנו בהמשך הטיפול מאשר אלו שטופלו בפלאצבו, כאשר מידת הירידה בתגובה למרחיבי הסמפונות הגיעה לכ- 18% .

כמו כן נמצא שבמבחני תגר עם מטכולין, אדנוזין או אלרגנים גרם השימוש בב”א להחמרה בתגובה לתגר בשיעור ממוצע של כ 26%.

בחלק מהמחקרים נבדקה במקביל גם הביטוי עצמו של הרצפטורים לביטא-2 (IN-VITRO) והתברר שהטיפול בב”א הוריד את כמות הרצפטורים, את האפיניות שלהם ואת יכול התגובה שלהם בשיעור משמעותי.

בחלק מהמחקרים קיבלו החולים גם גלוקוקורטיקוסטרואידים בשיאוף ובחולים אלו הודגמה נטייה למניעת התפתחות העמידות לב”א בזכות הגלוקוקורטיקוסטרואידים, אך נטייה שהייתה קלה וללא משמעות סטטיסטית.

דיון:

מטה- אנליזה זו מראה שיחסית לפלאצבו, שימוש קבוע ב”א למשך לפחות 1-6 שבועות, בחולים אסמטיים,  גורם להתפתחות עמידות משמעותית של דרכי הנשימה כלפיהם ומחמירה את רגישות דרכי הנשימה לגירויים שונים, מבלי שלגלוקוקורטיקוסטרואידים תהיה השפעה משמעותית על מניעת העמידות.

המחקרים הראו שעמידות זו הייתה קשורה הן בירידה במספר הרצפטורים (Downregulation) והן באפיניות שלהם (Desensitization).

החוקרים הכללילו מגוון גדול מאד של מרחיבי סימפונות ב”א כאשר מחצית מהתרופות במחקרים היו ביטא-2 אגוניסטים קצרי טווח ובמחצית מהמחקרים ביטא-2 אגוניטסטים ארוכי טווח ולנוכח העובדה שהשימוש הקבוע בב”א ארוכי טווח בצרוף לגלוקוקורטיקואידים הפך לאחד משיטות הטיפול המקובלות והנפוצות ביותר הרי שתוצאות אלו מחייבות את כל העוסקים באסטמה לבחון מחדש את הקווים המנחים לטיפול בכלל ואת ההוראות לשימוש במרחיבי סמפונות בפרט.

תוצאות המחקר למעשה לא צריכות להפתיע שכן עם השנים הצטברו עדויות רבות לעמידות העשוייה להתפתח עקב שימוש בב”א, לנזק האפשרי של הב”א באסטמה ולאחרונה אף רמזים חדשים על האפשרות להגברת התמותה עקב שימוש בב”א.

מחברי המחקר מצביעים על העובדה שקיימים אינטרסים מובהקים של חברות תרופה שונות לעודד את השימוש בב”א, במיוחד בשנים האחרונות שבהם הוכנסו לשימוש משאפים המכילים שילוב קבוע של גלוקוקורטיקוסטרואידים ושל ב”א ארוכי טווח.

לבסוף מצטטים החוקרים מחקרים מעבדתיים וקליניים המעידים על המהירות הרבה שבה עשוייה להתפתח עמידות לטיפול בב”א (דקות עד שעות) ולכן הם מזהירים מפני האפשרות שגם שימוש לא קבוע (שימוש לפי הצורך, אך בתדירות גבוהה) עשוי לגרום בחולים האסמטיים להתפתחות עמידות.

לסיכום : למרות שלא מדובר אלא במטה- אנליזה למחקרים ישנים יותר, למחקר זה חשיבות עצומה שכן הוא מזכיר ומדגיש בפנינו עובדה שרבים מאיתנו בחרו להדחיק: הביטא 2 אגוניסטים עלולים להזיק לחולים האסמטיים ולגרום להתפתחות עמידות  ויש לתכנן היטב את השימוש המושכל בהם. המחקר צפוי לגרום לשינוי במגמה או אף בקווים מנחים לטיפול באסטמה בעקבות הממצאים.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן