תרופות נוגדות הקאה הינן בעלות יעילות דומה ופועלות באופן בלתי תלוי (N Engl J Med)

מחקר אקראי חדש שבדק את יעילותן של תרופות נוגדות הקאה במניעה של בחילות והקאות לאחר ניתוח (postoperative nausea and vomiting PONV), מצא כי לתרופות יעילות שווה, ועל כן ממליץ להשתמש בתרופה הבטוחה והזולה ביותר תחילה.

המחקר כלל 4,123 חולים, שחולקו אקראית לקבלת טיפול מניעתי בשילוב אחד מתוך 64 אפשריים במבנה של 2 X 2 X 2 X 2 X 2 X 2: 4 מ”ג ondansetron או ללא התרופה, 4 מ”ג dexamethasone או ללא התרופה, 1.25 מ”ג droperidol אן ללא התרופה, propofol או חומר הרדמה נדיף, nitrogen או nitrous oxide, ו- remifentanil או fentanyl.

הסיכון ל- PONV פחת בכ- 26% עם טיפול בכל אחת מהתרופות ondansetron, dexamethasone ו- droperidol, ב- 19% עם propofol, וב- 12% עם nitrogen. ההפחתה בסיכון להרדמה תוך ורידית מלאה עם droperidol ועם nitrogen, היתה לכן שווה, להפחתה שהושגה עם כל אחד מנוגדי ההקאות.

כיוון שכל הטיפולים פעלו באופן בלתי תלוי, ניתן היה להעריך את הסיכון היחסי של טיפולים משולבים על ידי הכפלת הסיכונים היחסיים הקשורים בכל טיפול. עם זאת, ההפחתה המוחלטת בסיכון היתה פונקציה של הסיכון הבסיסי של המטופל.

החוקרים מציינים כי ondasteron הינה תרופה בטוחה, אך יקרה. חסרונותיה של droperidol כוללים אפשרות לדיספוריה, וסיכון ל- torsade de pointes. דקסמתזון במינון שנבדק מהווה אפשרות בטוחה וזולה.

N Engl J Med. 2004;350:2441-2451, 2511-2512

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן