נוכחות של CVD בקרב הורים מהווה גורם חיזוי וסיכון למחלות לב בקרב ילדיהם (JAMA )

תוצאות מחקר פרוספקטיבי המתפרסם היום ב-JAMA תומכות בהנחיות הנוכחיות לפיהן מחלת לב (CVD ) אצל אחד ההורים צריכה להלקח בחשבון כגורם סיכון משמעותי לצורך הגדרת טיפול מניעתי.

במעקב שביצעו החוקרים השתתפו כ-2300 נבדקים שנכללו במאגר צאצאי הפרמינגהם, ואשר היו בגיל מעל 30 (ממוצע-44 ) ללא CVD , ואשר היו ילדים להורים שהשתתפו במחקר הפרמינגהם המקורי.

החוקרים השתמשו ברגרגסיה לוגית כדי למצוא את הקשר בין נוכחות CVD בקרב הורים, לבין שכיחותה בקרב הצאצאים. CVD מוקדם הוגדר כמחלת לב המופיעה אצל גברים מתחת לגיל 55 ומתחת לגיל 65 בקרב נשים.

במהלך תקופת המעקב נמצא שצאצאים להורים עם מחלת לב מוקדמת (אחד ההורים או שניהם) היו בסיכון גבוה יותר למחלת לב. לאחר התאמת גיל, צאצאים זכרים להורים עם מחלת לב מוקדמת היו בסיכון גבוה יותר של פי 2.6 מאשר צאצאים להורים ללא CVD , וצאצאיות נקבות היו בסיכון של 2.3 בהתאמה.

מגבלות המחקר כללו דומיננטיות של אוכלוסיה לבנה, אי בהירות לאפקט הטיפולים התרופתיים המגינים, וחוסר כוח סטטיסטי מספק להעריך הבדל בין אב חולה CVD לאם כזו כגורמי חיזוי לסיכון בצאצאים. כמו כן, הנתונים הסתמכו גם על דיווחי הצאצאים באשר להורים, ואין ביטחון שהנתונים מדוייקים.

מכל מקום, החוקרים מסכמים שנוכחות CVD בקרב הורים מהווה גורם חיזוי וסיכון למחלות לב בקרב הצאצאים, ויש מקום להוסיף מידע זה לרופא הבוחן את רמת הסיכון של המטופל לפתח מחלות לב. מחקר זה גם תומך בצורך לחפש ולחקור כיוונים גנטיים בהתפתחות מחלות לב.

The National Heart, Lung, and Blood Institute supported this study.

JAMA. 2004;291:2204-2211

לדיווח במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן