מאמר אורח: הורדה בארעות פצעי לחץ נוזוקומיאלים בחולים עם שבר בצוואר הירך: תכנית שיפור איכות טיפולשרה פייך ורונית קלדרון – מרגלית

אנו שמחים להביא כאן מאמר ישראלי שפורסם בעתונות המקצועית הבינ”ל כמאמר אורח. תודה לשולמית פרומן שהעבירה לנו את המאמר המתורגם:

פצעי לחץ הנם מצב רפואי מטריד, מלבד הכאבים וחוסר הנוחות הנגרמים לחולה, הטיפול האינטנסיבי בפצע יקר מאוד לבית החולים, העלות יקרה פי 2.5 מטיפול מניעתי בפצעים, הדגש על חשיבות המניעה.

הצעד הראשון במניעה הנו להוריד לחץ מקומי ע”י מזרונים מתאימים ושינויי תנוחה, ההערכה הנה ש 95 % מפצעי הלחץ הנוצרים בביה”ח (NOSOCOMIAL) ניתנים למניעה. שברים בצוואר הירך מעלים את הסיכון ללקות בפצעי לחץ, חולים בעלי שבר הנם בד”כ מבוגרים יותר בעלי תנועתיות מוגבלת וסביר להניח שסובלים מבעיות בריאותיות נוספות, ההתערבות הניתוחית בחולים אלו מעלה את הסיכון לפצעי לחץ והשכיחות להתפתחות פצעי לחץ במטופלים הללו נעה בין 20%-66%.

 בביה”ח הדסה הר הצופים המונה 300 מיטות, לקח על עצמו צוות שיפור איכות טיפול את נושא המניעה של פצעי לחץ בחולים עם שבר בצוואר הירך. ב 1999 נמצא ש 60% מכל פצעי הלחץ שנוצרו בביה”ח התרחשו במחלקה אורטופדית כאשר מתוכם 77% היו בחולים עם שבר בצוואר הירך.

המטרה העיקרית של הצוות הייתה לנסות ולהוריד את שכיחות היוצרות פצעי הלחץ.

הנחות העבודה היו:

1. חוסר תזוזה ממושכת עד להגעתו של החולה לביה”ח מעלה את הסיכון לפתח פצעי לחץ.

2. משך השהיה במחלקה אורטופדית ובחדר התאוששות מעלה את הסיכון לפתח פצעים עקב מזרונים לא הולמים וחוסר שינויי תנוחה.

ע”פ מודל שיפור איכות הטיפול. DYSSSYDYNAMIC STANDART SETTING SYSTEM נבנתה תכנית התערבות בעלת שלושה שלבים:

1. הגדרת שטח הפעולה- התפתחות פצעי לחץ לחולים בעלי שבר,נאספו נתונים: ע”פ שאלון לאיסוף מידע מהחולה, זמן שהות במחלקה, מזרון שעליו החולה שכב, שינויי תנוחה שסופקו, מחלות רקע סולם נורטון ועוד.

2. מדידה והשוואה סקר שבו נכללו כל החולים בעלי שבר בצוואר הירך שהתקבלו לביה”ח במשך חצי שנה. הסקר נעשה ע”פ מידע שנאסף מתיקי החולים, ראיונות עם חולים, משפחות ואנשי צוות סיעודי.

3. נקיטת אמצעים:

* החלפת המזרונים במחלקות אורטופדיות למזרונים ויסקו אלסטיים, הוצאת מזרוני אוויר וביצים.

* הכנסת שגרה של שינויי תנוחה ביחידת התאוששות.

* הכנסת כריות מיוחדות להגבהת הרגל הפגועה.

תוצאות:

לפני ההתערבות 78 חולים עברו ניתוח, מתוכם 3.8% פתחו פצעי לחץ,

לאחר ההתערבות 70 חולים עברו את הניתוח ואף חולה לא פתח פצע לחץ.

בין שתי הקבוצות לא נמצאו הבדלים משמעותיים של גיל סולם נורטון וכדומה.

למרות שלא נעשתה התערבות ישירה לגבי זמן השהות בביה”ח, נרשמה ירידה בזמן שהות בכל המחלקות מלבד חדר מיון.

כל המחקר נעשה מנקודת ראות של שיפור איכות טיפול. המודעות של הצוות הסיעודי לגבי פצעי לחץ עלתה וכיום אחיות במחלקות הרלוונטיות מרגישות תחושת כישלון במידה ואחד מהחולים מפתח פצעי לחץ. ההתערבות נמשכת כיום עם חולים העוברים פרוצדורות אורטופדיות אחרות.

הוכח שלמרות שחולים עם שבר בצוואר ירך הם בסיכון מוגבר לפתח פצעי לחץ ניתן למנוע  ולהוריד את שכיחותם של פצעי הלחץ בחולים הללו.

המאמר התפרסם ב:

INTERNATIONAL JOURNAL OF HEALTH CARE QOALITY ASSURANCE VOLUME 17-NUMBER 2-2004. PP 75-80 :

 


Reduction of nosocomial pressure ulcer in patients with hip fractures : a quality improvement program sara peich and ronit calderon- margalit

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן