התמחויות

הזיות משמשות כצפי לתמותה בחולים מונשמים מכנית ביחידה לטיפול נמרץ (JAMA)

הופעת הזיות נחשבת לצורה שכיחה של אי-תיפקוד, אך עדיין אינה מאובחנת היטב והשלכותיה על החולים אינן ברורות לחלוטין.

במחקר פרוספקטיבי זה השתתפה קבוצה קוהורטית של 275 חולים המונשמים מכנית באופן רציף ומאושפזים ביחידה לטיפול נמרץ לבבי. החוקרים בדקו האם הופעת ההזיות יכולה להוות חזאי בלתי-תלוי לתוצאות הקליניות בקרב החולים.

במסגרת המעקב שבוצע אחר החולים נבדקה התפתחות הזיות במהלך יותר מ-2158 ימי אישפוז ביחידה לטיפול נמרץ באמצעות שיטה להערכת בלבול ובאמצעות סקאלה מתאימה.

תוצאות ראשוניות שנקבעו היו תמותה בתוך 6 חודשים, משך האישפוז ההכללי ומשך האישפוז לאחר השחרור מן היחידה לטיפול נמרץ. תוצאות משניות היו מספר הימים שבהם לא נדרשה מכונת ההנשמה והמצב הקוגנטיבי בעת השחרור מבית-החולים.

משתנים כמו גיל, דרגת הקו-מורבידיות, דרגת השיטיון, פעילויות חיי היומיום, חומרת המחלה והאבחון בעת האשפוז נמצאו דומים בין החולים שסבלו מהזיות לבין אלו שלא סבלו מהן (P>0.05 עבור כל המשתנים).

ממצאי המחקר חשפו כי:

-51 חולים (18.5%) שקעו בתרדמת קבועה או נפטרו במהלך האישפוז

– 183 חולים (81.7%) פיתחו הזיות במהלך השהייה ביחידה לטיפול נמרץ.

– בחולים שפיתחו הזיות נמצא שיעור תמותה גבוה יותר במהלך 6 חודשים (34% לעומת 15%, P=0.03) והם שהו בבית החולים 10 ימים יותר מאלו שמעולם לא פיתחו הזיות (P<0.001).

– לאחר התאמת התוצאות למשתנים רבים (הכוללים גיל, חומרת מחלה, תנאי קו-מורבידיות, תרדמת ושימוש בתרופות הרגעה או אלחוש) נמצאו ההזיות קשורות באופן בלתי-תלוי בשיעור תמותה גבהו יותר בתוך 6 חודשים (ערך HR מותאם: 3.2, CI: 1.4-7.7, ערך P = 0.008), ולשהייה ממושכת יותר בבית החולים (ערך HR מותאם: 2.0, CI: 1.4-3.0, ערך P <0.001).

– הופעת הזיות ביחידה לטיפול נמרץ נמצאה קשורה באופן בלתי-תלוי גם לשהייה ממושכת יותר בבית החולים לאחר ההעברה אל מחלקה אחרת (ערך HR מותאם: 1.6, 95%CI: 1.2-2.3, ערך P = .009), לממוצע נמוך יותר של ימי חיים ללא צורך בהנשמה מכנית (19 ימים [טווח של 4-23] לעומת 24 ימים [טווח של 19-26]; ערך P מותאם של 0.03), ולשכיחות גבוהה יותר של בעיות בתפקוד הקוגנטיבי בעת השחרור מבית החולים (ערך HR מותאם: 9.1, CI: 2.3-35.3, ערך P = 0.002).

החוקרים מסכמים כי הזיות מהוות חזאי בלתי-תלוי לשיעור תמותה גבוה יותר בתוך 6 חודשים ולתקופת אישפוז ארוכה יותר, גם אחרי התאמת המשתנים למשתנים רלוונטיים רבים הכוללים מצב של תרדמת ושימוש בתרופות הרגעה ובתרופות מאלחשות בקרב חולים המונשמים מכנית.




JAMA. 2004;291:1753-1762

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

לכל המאמרים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן