לפרוסקופיה מפחיתה את הצורך בביצוע נתיחות במקרי טראומה

בכנס השנתי של ארגון מנתחי המעי באמצעות אנדו-סקופיה דיווחו חוקרים כי השימוש בלפרו-סקופיה לאבחון ולטיפול בפציעות טראומה מפחית את הצורך בביצוע נתיחות של חלל הבטן בחלק מהחולים.

החוקרים ביצעו סקירה רטרוספקטיבית בקרב 5,690 מקרים שדווחו ביחידות טראומה בין השנים 1999-2002. בסך הכל בוצעו 207 נתיחות בטן, אך ב-43 חולים שהיו אמורים לעבור נתיחה זו בוצעה תחילה בחינה לפרו-סקופית. 18 מתוכם סבלו מפציעות טראומה קהה, ו-25 מפגיעה טראומתית חודרנית.

9 מהחולים בקבוצת פצועי הפגיעות הקהות הזדקקו לנתיחה לטיפול בפציעתם, ויתר תשעת החולים בקבוצה זו הסתפקו בטיפול הלפרו-סקופי שניתן להם. החוקר הראשי מסביר כי באופן זה נחסך מתשעת חולים נותרים אלה הסבל הכרוך בנתיחת חלל הבטן.

החולים בקבוצה זו היו מבוגרים יותר וסבלו מפציעות בדרגת חומרה חריפה יותר (10.2 ± 19.4 לעומת 3.8 ± 5.1), בהשוואה לחולים בקבוצת הפציעות החודרניות.

בקבוצת פגועי הפציעות החודרניות, הועברו אפילו פחות חולים לנתיחה- רק 36% מהנבדקים בלפרו-סקופיה נזדקקו לביצוע פרוצדורה פתוחה.

לא דווח על פציעות שאבחנתן הוחמצה או על שיעור גבוה משמעותית של מקרי מוות או של סיבוכים בקרב החולים שעברו טיפול לפרו-סקופי בלבד.

החוקר הראשי מסכם כי השימוש בלפרו-סקופיה בטוח בחולים מסוימים, אך הוא אינו יכול לקבוע בוודאות מיהם חולים אלה. בשל אופיו הרטרו-ספקטיבי של המחקר, לא קיים מידע מבוסס הנוגע לנסיבות שבהן הוחלט לבצע בדיקה לפרו-סקופית ראשונית דווקא בחולים מסויימים.

החוקר הראשי קובע כי הסקירה מצביעה על אפשרות להמנע מנתיחת בטן, ולטענתו יש להרחיב את השימוש בלפרו-סקופיה בייחוד במקרים של פגיעות טראומה קהות.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן