במאמר שפורסם בכתב העת Endocrine Practice מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי במהלך מגפת הקורונה חלה עליה בשיעורי היארעות מחלת גרייבס בילדים, לצד עליה בחומרת תסמיני המחלה ובדרישה לטיפול בחסמי ביתא בעת האבחנה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת גרייבס נובעת משילוב של נטייה גנטית וטריגר סביבתי. מנתונים שפורסמו לאחרונה עולה כי COVID-19 עשוי להיות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות מחלות אוטואימוניות. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את שיעורי ההיארעות והמאפיינים של אבחנה חדשה של מחלת גרייבס בצעירים לפני ובמהלך מגפת הקורונה.
החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי שכלל את כל האבחנות החדשות של מחלת גרייבס בקרב חולים בגילאי 0-18 שנים אשר אובחנו בבית חולים שלישוני לילדים בין תחילת שנת 2018 ועד סוף שנת 2021.
לאורך תקופה של ארבע שנים זוהו 51 חולים עם אבחנה חדשה של מחלת גרייבס. החוקרים זיהו היארעות מוגברת של הופעה חדשה של מחלת גרייבס בתקופת הקורונה, בהשוואה לשיעורי ההיארעות בשנתיים הקודמות (P=0.01). במהלך תקופת המגיפה, קצב הלב (p=0.03) ולחץ הדם הסיסטולי (p=0.005) והדיאסטולי (p=0.01) היו גבוהים יותר בעת ההערכה הראשונית, החולים דיווחו בתדירות גבוהה יותר על דפיקות לב (p=0.03) ורעד (P=0.04) ושיעור גבוה יותר של חולים נדרש לטיפול בחסמי ביתא באבחנה (p=0.002).
שיעור החולים שנדרשו לטיפול בתיונאמידים ומינוני תיונאמידים היו דומים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על עליה בהיארעות ובחומרת מחלת גרייבס בצעירים במהלך מגפת הקורונה. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים להבנת הקשר בין COVID-19 ובין מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!