ההשפעה של מגפת הקורונה על המצב הכללי והבריאות הנפשית של חולים עם הפרעות פסיכיאטריות (Brain Behav)

במהלך מגפת הקורונה חלה החמרה בתחושת הרווחה והבריאות הנפשית של חולים עם הפרעות פסיכוטיות או הפרעה דו-קוטבית, כך מדווחים חוקרים מנורבגיה במאמר שפורסם בכתב העת Brain and Behavior.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מגפת הקורונה פגעה בחולים רבים ברחבי העולם, אך נראה כי הפגיעה חמורה יותר באלו עם הפרעות פסיכוטיות או הפרעה דו-קוטבית. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ההשפעה של המגפה על תחושת הרווח והבריאות הנפשית של חולים אלו, כולל הערכת ההשפעה של גורמים אפשריים הקשורים במגפה.

מדגם המחקר כלל 520 חולים עם הפרעות פסיכוטיות (75 חולים) והפרעה דו-קוטבית (445 חולים), אשר השלימו סקר אודות תחושת הרווחה והבריאות הנפשית בשלב המוקדם של מגפת הקורונה (בין 5 ביוני ועד 5 ביולי בשנת 2020).

מהנתונים עולה כי משתתפים רבים חוו הידרדרות בתחושת הרווחה והבריאות הנפשית לאחר פרוץ המגפה, בפרט בשביעות הרצון מהחיים, משמעות החיים, תחושות חיוביות, דיכאון, חרדה ומחשבות אובדניות/פגיעה עצמית. התאוששות מקשיים נפשיים הייתה הרבה פחות טובה לאחר פרוץ המגפה, בהשוואה למצב המתואר טרם מגפת הקורונה.

בקרב משתתפים עם הפרעות פסיכוטיות תועדו תחושת רווחה ובריאות נפשית גרועות יותר משמעותית, בהשוואה לחולים עם הפרעה דו-קוטבית; אם כי החולים חוו החמרה משמעותית רק בתסמינים פסיכוטיים.

קרוב למחצית מהמשתתפים דיווחו על התמודדות עם המצב; עם זאת, מרבית הגורמים בעלי חשיבות אפשרית לתחושת הרווחה והבריאות הנפשית השתנו לרעה, כולל היקף הטיפול ואיכות הטיפול. עליה בבדידות, יכולת התמודדות נמוכה, טיפול פסיכיאטרי לא-מספק במהלך המגפה, חשש מפני המגפה, עליה בתסמיני נדודי שינה וצריכת אלכוהול מוגברת ניבאו תחושת רווחה ובריאות נפשית גרועות יותר.

החוקרים כותבים כי במהלך מגפת הקורונה, חשוב במיוחד כי שירותי טיפול פסיכיאטרי יציעו את הטיפול הטוב ביותר בנסיבות הקיימות, עם דגש על בדידות, יכולות התמודדות, חשש מפני המגפה, נדודי שינה וצריכת אלכוהול מוגברת, במטרה לשפר ככל הניתן את תחושת הרווחה והבריאות הנפשית.

Brain Behav. Apr 6, 2022

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן