האם אימונותרפיה פומית עם H. Influenza עשויה לצמצם חומרת החרפות של COPD? (מתוך Chest)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש בשלב II אשר פורסם בגיליון אפריל של ירחון Chest עולה כי אימונותרפיה פומית עם Haemophilus Influenza עשויה להוריד חומרתן של החרפות בינוניות עד קשות של מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic obstructive pulmonary disease, COPD).

החוקרים מסבירים כי פעמים רבות החרפה חריפה של COPD נגרמת על ידי זיהומים נגיפיים, המביאים לתגובות חיסוניות מופרזות לחיידקים הקיימים ברירית הברונכיאלית של החולים. על מנת להוריד את התגובה הנגרמת בדרכי האוויר, ביקשו החוקרים בעבודתם זו לעשות שימוש בתכשיר פומי של Inactivated nontypeable H. Influenzaעל מנת לגרום לאימוניזציה ב-Peyer’s patches, הרקמה הלימפואידית במעי הדק. הרעיון נבע לדבריהם ממחקרים קודמים שהציעו כי מנגנוני ההגנה של משטחי הרירית השונים של הגוף מתקשרים אלו עם אלו.

לדברי החוקרים, על מנת להגן על דרכי האוויר יש להביא לאימוניזציה באמצעות הצגת האנטיגן (במקרה זה H. Influenza) ל-Peyer’s patches במעי, כך שעל האנטיגן להינתן בבליעה ולא בזריקה.

לצורך המחקר הרב-מרכזי הנוכחי, הוקצו אקראית 38 חולים הסובלים מהחרפות חוזרות וחמורות של COPD לקבל טבליות של החיידק שעבר אינאקטיבציה במינון של 45 מ”ג, או לחילופין תרופת דמה. הנבדקים נטלו שתי טבליות מדי יום למשך שלושה ימים עוקבים, ונתבקשו לשוב על הטיפול ביום 28 וביום 56 למעקב. החוקרים מציינים כי מחקרים קודמים הדגימו שהאיזולט של H. Influenza בו נעשה שימוש בטבליות (HI-1640V) הביא להגנה נרחבת במודל מכרסמים.

על אף שהאימונותרפיה שנבדקה לא צמצמה את השיעור הכולל של ההחרפות (שהוגדרו כעלייה בכמות הספוטום ובפורולנטיות שלו), טוענים החוקרים כי הביאה לירידה בהיארעות של החרפות בינוניות עד חמורות המצריכות טיפול בקורטיקוסטרואידים ב-63% (p = 0.05). בנוסף, הביא הטיפול לירידה באחוז החולים שנזקקו לסטרואידים, מ-11 מתוך 20 בקבוצת תרופת הדמה (55%) ל-4 מתוך 18 בקבוצת הטיפול (22%; p = 0.07).

החוקרים מוסיפים כי הטיפול קיצר בנוסף את משך ההחרפות של המחלה ב-37% (p = 0.01), את משך הטיפול האנטיביוטי הנדרש ב-56% (p = 0.03) ואת מספר האשפוזים ב-90% (p = 0.04). לדבריהם, הממצא המפתיע ביותר היה כי החולים עם המחלה החמורה ביותר ועם ההחרפות החמורות ביותר היו אלו שנהנו במידה הרבה ביותר מהטיפול ב-HI-1640V. לטענתם, הירידה המשמעותית שנצפתה במספר האשפוזים הינה עד כמה שידוע להם חסרת תקדים בהקשר זה.

Chest 2010;137:805-811

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי סיכון ל־Long COVID  בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

גורמי סיכון ל־Long COVID בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|23/04/2026

מטופלים עם אובאיטיס לא־זיהומית (NIU) מצויים בסיכון מוגבר לסיבוכי COVID-19 בין היתר בשל מחלות רקע וטיפול אימונוסופרסיבי סיסטמי. עם זאת, לא נבדקו עד כה באופן שיטתי גורמי הסיכון ל־Long COVID באוכלוסייה זו

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

מקור: Cell Reports
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/02/2026

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב חשפו מנגנון המקשר בין התפתחות תאי עור להגנה חיסונית, ומציעים תובנות חדשות לגבי מחלות עור דלקתיות כמו פסוריאזיס ודלקת עור אטופית.

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

מקור: Medscape
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|01/12/2025

המאמר מציג את עמדת שתי אגודות רפואיות מובילות שלפיה אין צורך בבדיקת שחפת לפני התחלת טיפול ביולוגי חדשני ממשפחת מעכבי IL-17 ו-IL-23, משום שהראיות כיום מראות שאין סיכון מוגבר להפעלת שחפת רדומה

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

מקור: Journal of Mid-life Health
ד"ר נורה גורכד שפסו
ד"ר נורה גורכד שפסו
אין תגובות|12/10/2025

במאה ה־21 הוגדרו שינויי האקלים כאיום מהותי על בריאות הציבור, וזאת עם השלכות סביבתיות וחברתיות נרחבות. תחום הבריאות הרבייתית, אשר עד כה נחשב לנחקר פחות, מתברר כחשוף במיוחד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן