האם חיידקים אחראיים להשמנה? (מתוך Science)

במאמר חדש שפורסם ב-Science כותבים חוקרים כי חיידקים המוצאים את מקומם במערכת העיכול עשויים להיות אחראיים להשמנת-יתר ומגוון רחב של תסמינים העלולים לפגוע בבריאות.

החוקרים מסבירים כי ייתכן וחיידק מסוים גורם לדלקת שעשויה להשפיע על התיאבון, וכן על מצבים דלקתיים במערכת העיכול, דוגמת מחלת קרוהן ו-UC (Ulcerative Colitis). במילים אחרות, ייתכן כי החיידקים מובילים לאכילת-יתר.

ברקע למחקר מציינים החוקרים כי מחקר קודם העלה את האפשרות כי חיידקים עשויים להשפיע על טיב ניצול האנרגיה ממזון, אך מממצאים אלו עולה כי חיידקים במעיים עשויים למעשה להשפיע על התיאבון.

מגפת ההשמנה מובילה לאכילה מופרזת, אך מדוע אנשים אוכלים יותר? מהמחקר עולה האפשרות כי לחיידקים יש תפקיד בכך ייתכן כי אוכלוסייה של חיידקים המשגשגים מאחר שאורגניזמים אחרים, מתחרים, הושמדו בעקבות טיפול אנטיביוטי, שימוש במים נקיים וגורמים אחרים של החיים המודרניים.

החוקרים הגיעו לממצאים אלו באקראי. הם ערכו בדיקות בעכברים עם מחלה דלקתית של המעי. הם משערים כי חלק מהחיידקים היו אחראיים לכך, לכן העבירו עוברי עכברים לאימהות אחרות במטרה למנוע הדבקה מהאם המקורית שלהם.

קולונוזיציה של חיידקם ומיקרו-אורגניזמים אחרים מתחילה בתינוקות זמן קצר לאחר הלידה, והרכב המושבות הללו הנותר כל החיים בעור ובמעיים דומה מאוד להרכב המושבות באם.

הדלקת במערכת העיכול הייתה טובה יותר אך תינוקות של עכברים פיתחו השמנת-יתר ותסמונת מטבולית כולל תנגודת לאינסולין, והחוקרים מאמינים כי זהו המפתח.

החוקרים מציינים מחקר בו עכברים בריאים ורזים הפכו לשמנים כאשר האכילו אותם בחיידקי מערכת העיכול מעכברים שמנים. הם עבדו עם אותו צוות חוקרים במטרה לבחון את חשיבות חיידקי המעי.

החוקרים סבורים כי העכברים מועדים לדלקת במערכת העיכול. בנוכחות סמני דלקת רבים, חלה פגיעה בתפקוד אינסולין.

הם מוסיפים כי שבועות של טיפול אנטיביוטי וכן דיאטות שונות הביאו לשיפור מסוים. במידה ומגבילים את צריכת המזון רובם מסתדרים היטב;  הם כבר לא היו שמנים. עם זאת, הם פיתחו תנגודת לאינסולין.

מדענים מודעים לכך שמאות זני חיידקים שוכנים במערכת העיכול וכי האדם הממוצע נושא בגופו חיידקים במשקל של כ-2 ק”ג.

כעת עולה השאלה אם טיפול אנטיביוטי עשוי לשמש כטיפול בהשמנת-יתר, במטרה לסלק את הפתוגנים המובילים לאכילת-יתר.  לדברי החוקרים, קשה מאוד להחליף את אוכלוסיית החיידקים בגוף. מחקרים כבר הוכיחו כי קשה לטפל במצבים דוגמת מחלת קרוהן, גם עם חודשים של טיפול אנטיביוטי.

Science 2010

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי סיכון ל־Long COVID  בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

גורמי סיכון ל־Long COVID בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|23/04/2026

מטופלים עם אובאיטיס לא־זיהומית (NIU) מצויים בסיכון מוגבר לסיבוכי COVID-19 בין היתר בשל מחלות רקע וטיפול אימונוסופרסיבי סיסטמי. עם זאת, לא נבדקו עד כה באופן שיטתי גורמי הסיכון ל־Long COVID באוכלוסייה זו

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

מקור: Cell Reports
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/02/2026

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב חשפו מנגנון המקשר בין התפתחות תאי עור להגנה חיסונית, ומציעים תובנות חדשות לגבי מחלות עור דלקתיות כמו פסוריאזיס ודלקת עור אטופית.

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

מקור: Medscape
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|01/12/2025

המאמר מציג את עמדת שתי אגודות רפואיות מובילות שלפיה אין צורך בבדיקת שחפת לפני התחלת טיפול ביולוגי חדשני ממשפחת מעכבי IL-17 ו-IL-23, משום שהראיות כיום מראות שאין סיכון מוגבר להפעלת שחפת רדומה

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

מקור: Journal of Mid-life Health
ד"ר נורה גורכד שפסו
ד"ר נורה גורכד שפסו
אין תגובות|12/10/2025

במאה ה־21 הוגדרו שינויי האקלים כאיום מהותי על בריאות הציבור, וזאת עם השלכות סביבתיות וחברתיות נרחבות. תחום הבריאות הרבייתית, אשר עד כה נחשב לנחקר פחות, מתברר כחשוף במיוחד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן