מאת ד”ר בן פודה שקד
ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון ינואר של ירחון American Journal of Gastroenterology עולה כי דם בצואה ומעורבות של הסיגמואיד של המעי הינם בין המאפיינים המסייעים לאבחנה של מחלת קרוהן לעומת שחפת של המעי (Intestinal Tuberculosis). מאידך, ירידה במשקל הינה סממן המכוון לאבחנה של שחפת של המעי, הם מוסיפים.
לדברי החוקרים, מאפייני מחלת קרוהן והמאפיינים של שחפת של המעי מחקים אלו את אלו במידה רבה, דבר המקשה על ההבחנה ביניהם באזורים גיאוגרפיים בהם שתי המחלות הינן שכיחות.
בעבודתם זו, ביקשו החוקרים לבחון את המאפיינים הקליניים, האנדוסקופיים וההיסטולוגיים בקרב 106 חולים, מהם 53 הסובלים ממחלת קרוהן ו-53 נוספים הסובלים משחפת של המעי, וזאת במטרה לזהות מאפיינים המבדילים בין שני המצבים.
החוקרים מציינים כי הגיל הממוצע של החולים היה רב יותר ומשך המחלה ארוך יותר בקרב חולי הקרוהן לעומת החולים עם שחפת של המעי, אם כי בניתוח נוסף של הנתונים, אף אחד ממשתנים אלו לא היה גורם מנבא בלתי תלוי ובעל מובהקות סטטיסטית לזיהוי של מחלת קרוהן.
בניתוח רב משתני, דם בצואה (OR, 0.1), מעורבות הסיגמואיד (OR, 0.07) וקוליטיס המוגברת מקומית (Focally enhanced colitis, OR, 0.1) היו כולם גורמים מנבאים לכך שאין המדובר בשחפת של המעי, כי אם במחלת קרוהן. לעומת זאת, ירידה במשקל (OR, 9.8) נמצאה כגורם מנבא חזק לכך שהאבחנה הינה שחפת של המעי ולא קרוהן.
החוקרים מוסיפים כי כאשר צירפו את המאפיינים הללו לציון יחיד, ניתן היה לאבחן באמצעותו 91% מהחולים. על פי ערך הסף שקבעו לציון זה, המודל הראה רגישות של 83.0%, סגוליות של 79.2% ודיוק של 81.1% בהבחנה בין שתי המחלות.
החוקרים טוענים כי על אף שישנן נקודות דימיון בין מחלת קרוהן ובין שחפת של המעי, ניתן להבחין בין שני המצבים על בסיס שילוב של ביטויים קליניים, מאפיינים אנדוסקופיים ומאפיינים היסטולוגיים. עם זאת, הם מציינים כי יש צורך במחקרים נוספים לאישוש ממצאיהם אלו, וזאת מאחר והמחקר הנוכחי הינו חד-מרכזי. באם יש ספק, הם מוסיפים, ניסיון טיפולי בתכשירים נוגדי שחפת עודנו מומלץ בטרם מתחילים טיפול אימונוסופרסיבי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!