זיהומים ע”י מיני קנדידה בזרם הדם מביאים לשיעורי תמותה גבוהים בתינוקות עם משקל לידה נמוך מאוד. מחקר חדש מציע, כי טיפול מונע ע”י fluconazole מפחית היארעות של קולוניזציה וחדירה של קנדידה ביילודים בסיכון גבוה עם משקל לידה נמוך מאוד. היקף הטיפול הפרופילקטי האנטי פטרייתי למניעת קנדידמיה ביילודים אינו ידוע.
במסגרת המחקר נסקרו 20% מחברי ה- American Academy of Pediatrics Section on Perinatal Pediatrics, שנבחרו באקראי. מטרת הסקר הייתה לאסוף מידע לגבי התרופות הפרופילקטיות שניתנו, אינדיקציות לשימוש, והרציונל מאחורי המקרים שדווחו.
סה”כ 219 מתוך 469 (47%) חברים השיבו. שימוש בטיפול מונע אנטי פטרייתי דווח ע”י 73 (34%) משיבים. התרופות שבהן השתמשו כללו IV fluconazole (66%), nystatin אוראלי (59%), ו- IV amphotericin B (21%). משקל לידה נמוך או פגות היו האינדיקציה השכיחה ביותר להתחלת טיפול מונע (78%). המשיבים שלא השתמשו בטיפול פרופילקטי אנטי פטרייתי, בהשוואה לאלה שהשתמשו ב- fluconazole מניעתי, הביעו דאגה רבה יותר לגבי הופעה של עמידות פטרייתית, קריטריונים לא ברורים להתחלת טיפול מונע, וצורך בהבהרה של חשיבות המעקב אחר תרביות.
על-אף שמידע תקדימי זה מראה, כי fluconazole יעיל במניעת קנדידמיה בתת קבוצה מסוימת של יילודים, פרקטיקה זו אינה בשימוש נרחב ע”י רופאים, המטפלים בתינוקות במשקל לידה נמוך מאוד. מחקרי יעילות נוספים צריכים להיות מכוונים לבדיקת עמידות פטרייתית או להבהרה של הקריטריונים להתחלת טיפול מונע, כולל החשיבות של מעקב אחר תרביות.
Pediatrics 2006, 118:1019-1026
הערות עורך:
סקר זה בקרב חברי האיגוד האמריקאי לרפואת ילדים מדגים שוב את חוסר האחידות בין הנאונטולוגים השונים לגבי הטיפול המניעתי לפטריות בקרב הפגים הקטנים. מכלל המחקרים נראה כי היעיל ביותר בשימוש הינו הפלוקונזול IV , אולם חסרונו בכך שהוא דורש עירוי ל-21 יום. הנח ביותר הינו הניסטטין הניתן כטיפול בפה אך יעילותו פחותה למניעת זיהומי הקנדידה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!