המחלות הזיהומיות הן הגורם מספר אחד לתחלואה ולאשפוז קשישים בבתי חולים. ההתמודדות עם מחלות זיהומיות בגיל הגבוה היא אתגר משום ההסתמנות הקלינית הבלתי אופיינית בחלק מן המקרים ובגלל האפשרות לתופעות לוואי מהתרופות האנטיביוטיות.  כאן המקום להזכיר כמה עובדות הקשורות לפיזיולוגיה של ההזדקנות שיש לקחת בחשבון בשימוש בתרופות אצל קשישים.

ספיגת התרופות אינה שונה בדרך כלל לגבי רוב התרופות אך הפינוי הכילייתי Creatinine clearance – CCT))  עשוי להיות נמוך  מאוד למרות רמה של אוראה וקריאטינין תקינות לכאורה. להערכה מהירה של ה- CCT אצל קשישים אפשר להשתמש בנוסחה ע”ש קוקרופט גולט (Cockroft-Gault)  . נוסחה זו היא בעלת קורלציה טובה עם פינוי הקריאטינין המחושב ע”י איסוף שתן של 24 שעות. הנוסחה כוללת את גיל החולה בשנים, משקל הגוף בקילוגרמים ורמת הקריאטינין:

                                                (140 Age )  x  Weight                             

                        CCT  =            ————————————

72     x  Creatinine

לנשים יש להכפיל התוצאה ב- 0.85.

עניין נוסף שיש לקחת בחשבון אצל קשישים הוא ריבוי התרופות Polypharmacy .

גם אם המטופל הקשיש מקבל  תרופות שקשה לוותר עליהן, עלינו להקפיד ולהימנע מתגובות  בין-תרופתיות.

משום שהנושא העיקרי של כתבה זו קשור לטיפול נגד זיהומים ולאנטיביוטיקה, אזכיר בקצרה כמה מן התגובות הבין-תרופתיות של תכשירים אנטיביוטיים שכיחים.

*  האמינוגליקוזידים יחד עם תרופות משתנות מגבירים את הרעילות  לשמיעה ולכליות: Ototoxicity   ו- Nephrotoxicity.

*   שימוש באמפיצילין ובאמוקסיצילין יחד עם אלופורינול מגביר הסיכון של פריחה   

      אלרגית. 

*   חלק מן הצפלוספורינים מגבירים את האפקט של תרופות  נוגדות קרישה.

*  שימוש במטרונידאזול (פלג’ל) מגביר את האפקט האנטיקואגולנטי של  וארפארין.

כאמור, אלו רק חלק מן התגובות הבין תרופתיות של תכשירים אנטיביוטיים. בשנים האחרונות  מידע זה נמסר בכתב לגבי רוב התכשירים. כמו כן חשוב לזכור כי ליצרן או ליבואן יש מאגר מידע על פרטי השימוש בתרופה ועל תופעות הלוואי ובפנייה אליו אפשר לקבלו.

עניין חשוב ביותר לגבי שימוש בתרופות אצל קשישים בכלל ולגבי אנטיביוטיקה בפרט זו ההיענות Compliance  .  הכוונה לשאלה, באיזו מידה אומנם נוטלים קשישים את התרופות לפי ההנחיות והצרכים. מסתבר שההיענות לנטילת תרופות אצל קשישים היא 50% בלבד.  עניין זה חייב להילקח בחשבון משום שבנטילת תרופות כנגד זיהום ההיענות היא גורם קריטי. בבואנו להעריך את התגובה לטיפול, לפני שנחליף תכשיר אנטיביוטי בחדש יש לוודא שהישן נלקח אומנם לפי ההוראות.

נושא אחר החשוב לגבי שימוש באנטיביוטיקה אצל קשישים הוא הזיהום בחיידק .Clostridium  difficile  מבחינה קלינית שימוש באנטיביוטיקה ובעיקר קלינדמיצין או אנטיביטיקה מסוג B-Lactam  עלול לגרום לשלשולים כחלק מן התופעה הקלינית המכונה  Clostridium Difficile – Associated Diarrhea  CD AD)).

הטיפול המומלץ במצב זה הוא באמצעות מטרונידזול   שאפשר לתת גם באופן פאראנטרלי או ואנקומיצין (שבמקרה של CD-AD יינתן דרך הפה כי במתן IV הוא לא מגיע לרמות יעילות במע’ העיכול).  גורמים שמוסיפים לסיכון ל- CD-AD  במוסדות לקשישים הם: צפיפות, חפצים מזוהמים בחיידק זה, אי שליטה בצואה ושיעור גבוה של שימוש באנטיביוטיקה.

חולים קשישים המפתחים CD-AD  ונמצאים במוסד אשפוזי חייבים להיות תחת בידוד מתאים.

כאן המקום להעיר כי בכל מסגרת אישפוזית לטיפול ממושך יש למנות נאמן לענייני בקרת זיהומים ומניעתם. הנאמן לבקרת זיהומים ומניעתם יעבוד יחד עם הרופא ושניהם יעקבו אחר פרסומים שוטפים של לשכות הבריאות ושל מנכ”ל משרד הבריאות בנושא. בין היתר הנאמן יקפיד על קיום הנהלים לבקרת זיהומים, ע”י חברי הצוות המטפל.