תוצאותיו של מחקר שפורסם לאחרונה מעידות כי telavancin, ליפו-גליקו-פפטיד ניסיוני הנגזר מ-vancomycin, עשוי להיות יעיל בשטיפול באנדוקרדיטיס של מסתם אבי העורקים במקרים בהם נצפית עמידות לאנטיביוטיקה בשל זיהום ב-methicillin-resistant Staphylococcus aureus (או MRSA) או ב-vancomycin-intermediate S. aureus (או VISA).
telavancin מצוי כעת במחקרים קליניים משלב III ומראה יעילות בטיפול בזיהומי רקמות רכות וזיהומי עור מורכבים הנגרמים בשל חיידקים גראם-חיוביים, כולל MRSA. במחקר הנוכחי השוו החוקרים את יעילות ה-telavancin לזו של vancomycin בטיפול בזיהום S. aureus עמיד לאנטיביוטיקה במודל אנדוקרדיטיס של המסתם האאורטי בארנבות.
פעילות בקטריוצידית של telavancin הופיעה במהרה בריכוז של 5g/mL כנגד זני MRSA ו-VISA, בעוד ה-vancomycin הראה פעילות בקטריוצידית רק בריכוז של 10g/mL כנגד זן ה-MRSA. החוקרים מציינים כי הריכוזים המעכבים המינמליים של telavancin עמדו על מחצית הערך של הריכוזים המעכבים המינימליים של vancomycin כנגד זני ה-MRSA וה-VISA.
החוקרים מסבירים כי telavancin היה פעיל יותר מ-vancomycin בטיפול באנדוקרדיטיס הנגרם בשל כל אחד מהזנים, למרות שההבדל נמצא מובהק סטטיסטית רק בנוגע לזיהומי VISA, שכנגדם לא הראה ה-vancomycin יעילות. סטריליזציה מהירה של הצמיחה במסתם האאורטי נתקבלה בתוך יומיים של טיפול באמצעות telavancin במינון של 30mg/kg או 50mg/kg שניתן פעמיים ביום.
תוצאות המחקר מעידות כי telavancin עשוי להוות טיפול יעיל באנדוקרדיטיס ובזיהומי סטפילוקוקוס חמורים אחרים, כולל זיהומים הנגרמים של זנים שאינם רגישים ל-vancomycin.
Antimicrob Agents Chemother 2005;49:3163-3165.
<!–
–>
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!