אי ספיקת כליות לאחר השתלת איברים (JC 401)

מתוך גיליון 401 של הג’ורנאל קלאב: מהי השכיחות של אי-ספיקת כליות כרונית בעקבות השתלת איברים, מה גורמי הסיכון למצב זה ומה הסיכון לתמותה הכרוך בכך? מחקר המתפרסם ב-NEJM מספק תשובות לשאלות אלו.

אי ספיקת כליות כרונית היא סיבוך מוכר של השתלות איברים. טיפול במעכב Calcineurin, מרכיב מפתח בתוכנית הדיכוי החיסוני במטופלים העוברים השתלת איברים, חשוד כגורם העיקרי לפגיעה כלייתית לאחר השתלה.

יתרה מזאת, גורמים נוספים כמו מחלה כלייתית לפני ההשתלה, פגיעה באספקת הדם לכליות סביב הניתוח, השפעות נפרו-טוקסיות של תרופות אחרות, דיסליפידמיה, יתר לחץ דם וסוכרת עלולים כולם לתרום לאי ספיקת כליות במושתלי איברים.

מחקר עוקבה זה כלל קרוב ל-70 אלף מושתלי לב, ריאות, כבד ומעי שנותחו בין השנים 1990 ל-2000 בארצות הברית.

מטרת המחקר לקבוע מהי השכיחות של אי-ספיקת כליות כרונית בעקבות השתלת איברים, מה גורמי הסיכון למצב זה ומה הסיכון לתמותה הכרוך בכך. כמו כן בחנו החוקרים את תוצאות הגישות הטיפוליות השונות: דיאליזה לעומת השתלת כליה.

אי ספיקת כליות כרונית הוגדרה כקצב סינון גלומרולרי glomerular filtration rate)) של 29 מ”ל לדקה ל-1.73 מ”ר שטח גוף או התפתחות אי ספיקת כליות סופנית.

במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 36 חודשים, אי ספיקת כליות כרונית התפתחה ב-16.5% מהמטופלים. קרוב לשליש מהם נזקקו לטיפולי דיאליזה קבועים או השתלת כליה.

הסיכון לפתח אי ספיקת כליות כרונית במהלך תקופת מעקב של 5 שנים השתנה בהתאם לסוג האיבר שהושתל: מ-6.9 אחוז בקרב מושתלי לב-ריאות עד 21.3 אחוז במושתלי מעי.

ניתוח רב-משתנה (Multivariate) העיד כי סיכון מוגבר לאי-ספיקת כליות כרונית היה קשור באופן מובהק סטטיסטית בגיל מבוגר, מין נקבה, זיהום בהפטיטיס C לפני הניתוח, יתר לחץ דם, סוכרת ואי ספיקת כליות חריפה אחרי הניתוח. היארעות אי ספיקת כליות כרונית העלתה את הסיכון למוות פי 4.5.

טיפול באי ספיקת כליות סופנית באמצעות השתלה היה כרוך בתמותה נמוכה באופן משמעותי סטטיסטית מטיפול בדיאליזה, שהתבטא בסיכון יחסי של 0.56.

Chronic Renal Failure after Transplantation of a Nonrenal Organ. Akinlolu O. Ojo, N Eng J Med Volume 349:931-940

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי סיכון ל־Long COVID בקרב אנשים עם אובאיטיס לא זיהומית במאגר תביעות גדול בארצות הברית

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|23/04/2026

מטופלים עם אובאיטיס לא־זיהומית (NIU) מצויים בסיכון מוגבר לסיבוכי COVID-19 בין היתר בשל מחלות רקע וטיפול אימונוסופרסיבי סיסטמי. עם זאת, לא נבדקו עד כה באופן שיטתי גורמי הסיכון ל־Long COVID באוכלוסייה זו

הקשר בין התפתחות העור להגנה חיסונית

מקור: Cell Reports
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/02/2026

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב חשפו מנגנון המקשר בין התפתחות תאי עור להגנה חיסונית, ומציעים תובנות חדשות לגבי מחלות עור דלקתיות כמו פסוריאזיס ודלקת עור אטופית.

אין צורך בבדיקת שחפת לפני טיפול ב־IL-17 ו-IL-23 לפסוריאזיס

מקור: Medscape
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|01/12/2025

המאמר מציג את עמדת שתי אגודות רפואיות מובילות שלפיה אין צורך בבדיקת שחפת לפני התחלת טיפול ביולוגי חדשני ממשפחת מעכבי IL-17 ו-IL-23, משום שהראיות כיום מראות שאין סיכון מוגבר להפעלת שחפת רדומה

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

מקור: Journal of Mid-life Health
ד"ר נורה גורכד שפסו
ד"ר נורה גורכד שפסו
אין תגובות|12/10/2025

במאה ה־21 הוגדרו שינויי האקלים כאיום מהותי על בריאות הציבור, וזאת עם השלכות סביבתיות וחברתיות נרחבות. תחום הבריאות הרבייתית, אשר עד כה נחשב לנחקר פחות, מתברר כחשוף במיוחד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן