מאת מערכת אי-מד
מחקר חדש מ-Thromb Haemost מדגים כי בחירת טיפול נוגד טסיות על בסיס מדד ריאקטיביות של טסיות, ושימוש ב-prasugrel (אפיאנט, לילי) במקרים של ריאקטיביות טסיות גבוהה (HPR ) מתבטא בשיפור משמעותי קליני ומובהק סטטיסטי באירועים קרדיווסקולרים לאחר ביצוע התערבות קורונרית מילעורית ( PCI ), בהשוואה לטיפול סטנדרטי בקלופידוגרל.
ברקע מסבירים המחברים כי במטופלי קלופידוגרל המבצעים PCI , מצב של HPR קשור לסיכון מוגבר לאירועים תרומבוטיים, לרבות סטנט תרומבוזיס (ST).
הם מוסיפים כי גישה מותאמת אישית המבוססת על העצמת הטיפול עשויה להשיג שיפור בתוצאות הקליניות במטופלים עם HPR למרות שמחקרים רנדומליים שבוצעו לאחרונה לא תמכו בגישה זו.
מטרת הרשם של ISAR-HPR הייתה להעריך אם מטופלי קלופידוגרל עם HPR ייהנו מהעצמה סלקטיבית של טיפול באמצעות חסם הרצפטור ל- P2Y12 , פרסוגרל.
לצורך מחקר זה, התוצאות הושוו בין שני קבוצות מעקב. החוקרים זיהו 428 מטופלי קלופידוגרל עם HPR (שהוגדר כערך של AU לדקה > מ-468 באנליזה של Multiplate ), בין בשנים 2007-2008 , אשר היווה קבוצת בקרה היסטורית, שבה לא בוצע שינוי בטיפול בהתבסס על מימצאי תפקוד הטסיות (PF) .
בין 2009-2011 החוקרים זיהו 571 מטופלים עם HPR (קבוצת הטיפול המודרך) תוך שימוש במידע זה לצורך ביצוע העצמה של הטיפול ע”י החלפת הטיפול מקלופידוגרל לפרסוגרל, וביצוע בדיקה מחודשת של תפקודי טסיות רוטינית.
יעד המחקר המרכזי היה שילוב של תמותה מכל סיבה או ST במהלך 30 יום לאחר ה-PCI . בנוסף נעשה מעקב אחרי אירועי דמם מג’וריים בהתאם לקריטריוני TIMI .
החוקרים מדווחים כי שיעורי ההגעה ליעד המחקר המרכזי בקבוצת הטיפול המותאם, בהשוואה לקבוצת הבקרה היה 1.2% לעומת 3.7%, המהווה סיכון יחסי של 0.32 (בטווח 0.13-0.79, p=0.009 ).
שיעור הדימומים המג’וריים היה גדול יותר בקבוצת הטיפול המכוון אך ההבדל לא היה מובהק סטטיסטי (1.9% לעומת 0.7% , p=0.1 ).
החוקרים מסכמים כי מימצאיהם תומכים בגישה של בדיקת PF והעצמת טיפול נוגד טסיות באמצעות פרסוגרל בהתאם להימצאות HPR . הם מוסיפים שגישה מותאמת אישית של טיפול נוגד טסיות מחייבת מחקרים קלייים אקראיים ומבוקרים היטב
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!