מתוצאות מחקר AIDA STEMI עולה כי מתן טיפול ב- Abiciximab המכוון ישירות לתוך עורק כלילי חסום אינו עדיף על מתן הטיפול לתוך הוריד בחולים עם אוטם לבבי עם עליות מקטע ST (STEMI או ST-segment Elevation Myocardial Infarction).
במחקר AIDA STEMI החוקרים קיוו כי מתן תוך-כלילי של Abiciximab יביא לעליה בריכוז התרופה באתר הטיפול, יצמצם את הרס רקמת הלב ויביא לשיפור זרימת הדם. עם זאת, מהנתונים הראשוניים עולה כי אין כל תועלת לגישת טיפול זו, וכעת הממצאים המאוחרים גם כן לא הצביעו על תועלת לטיפול זה.
מחצית מהמשתתפים במחקר חולקו באקראי להתערבות כלילית מילעורית עם מתן בולוס תוך-כלילי של Abiciximab, והמחצית השנייה לטיפול בולוס תוך-ורידי. שתי הקבוצות קיבלו בהמשך עירוי תוך-ורידי של Abiciximab במהלך 12 שעות וטיפול נוגד-טסיות פומי כפול (אספירין וקלופידוגרל או פרסוגרל).
מהתוצאות לאחר 90 ימים לא עלה הבדל בשיעורי תוצא הסיום העיקרי של המחקר: תוצא משולב של תמותה מכל-סיבה, הישנות אוטם לבבי או אי-ספיקת לב חדשה.
מהערכת המרכיבים הפרטניים של תוצא הסיום עלה כי שיעור נמוך יותר של אי-ספיקת לב הינו ההבדל המשמעותי היחידי בין שתי הקבוצות (2.4% לעומת 4.1%, p=0.04).
אך כעת החוקרים מצאו כי לאחר 12 חודשי מעקב, ההבדל המספרי בשיעור האירועים החדשים של אי-ספיקת לב לא היה עוד מובהק סטטיסטית, ממצאים התומכים בהשערה לפיה ממצא זה הוא ככל הנראה אקראי.
באופן מפתיע, לאחר 90 ימי מעקב החוקרים מצאו כי בנשים תועדה תועלת למתן בולוס תוך-כלילי של הטיפול, שנותרה לאחר 12 חודשים (יחס סיכויים של 0.55), אך גם ממצא זה היה ככל הנראה אקראי לדברי החוקרים.
נראה כי אין ערך מוסף למתן זריקות בולוס של Abiciximab לתוך עורק חסום שהוביל לאוטם לבבי, בהשוואה למתן תוך-ורידי של הטיפול בחולים עם STEMI.
הנתונים הנוכחיים מבוססים על 1,846 משתתפים במחקר AIDIA STEMI מבין 2,065 חולים ב-22 מרכזים בגרמניה.
החוקרים ערכו ניתוח לפי כוונה לטיפול עם חולים שרובדו לפי גיל, מיקום האוטם, מדד Killip Class, זרימת TIMI (Thrombolysis in Myocardial Infarction), הזמן מהופעת התסמינים ועד להקצאה האקראית והסרת הקריש אל מול אי-הסרת הקריש.
החוקרים כותבים כי הממצאים הנוכחיים עשויים להיות מפתיעים לאור נתונים קודמים שהשוו את שתי גישות מתן בולוס של Abiciximab, הקשורות להשפעה חיובית על סמני STEMI בחולים אלו. הם גם מציינים כי היקף ההשפעה המקומית קצרת הטווח של מתן תוך-כלילי של Abiciximab אינה מספקת בכדי להצביע על תוצאי סיום בעלי משמעות קלינית, בעיקר בעידן בו נהוג מתן מנת העמסה עם נוגדי-טסיות פוטנטיים אחרים.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!