MRI תוך ניתוחי עשוי לשפר תוצאות בניתוח כריתת גליומה (מתוך כנס AANS)

מאת ד”ר אולה קראסיק

ממחקר חדש אשר הוצג בכנס השנתי ה-79 של איגוד הנוירוכירורגים האמריקאי (American Association of Neurological Surgeons 79th Annual Meeting ) עולה כי שימוש בדימות של תהודה מגנטית, או MRI , במהלך ניתוח להסרת גליומה, עשוי לעזור בהשגת שיעור גבוה יותר של כריתת גידול מלאה.

במחקר אקראי זה השתתפו 49 מטופלים עם גליומה, 19 נשים ו-30 גברים בגיל ממוצע של 55 שנים (טווח גילאים בין 30-84 שנים). מתוכם, 39 עברו כריתה ראשונה של הגידול, ואילו 10 עברו כריתה של גידול חוזר. מחצית מהמטופלים עברו את הניתוח בשיטה המקובלת (conventional microsurgery ) ואילו מחצית עברו את הניתוח תוך שימוש ב-MRI תוך כדי הניתוח. נוירורדיולוג מנוסה, אשר לא ידע לאיזו קבוצה השתייך כל מטופל, בדק את תמונות ה-MRI לפני הניתוח (תוך 7 ימים) ואחרי הניתוח (תוך 72 שעות), וחישב את נפח הגידול השארי.

בקבוצת MRI תוך-ניתוחי, הדימות במהלך הניתוח הדגים שארית גידול ב-8 מטופלים (33.3%). הדבר הוביל להמשך הכריתה. בקבוצה זו הכריתה הוגדרה כמלאה ב-23 מתוך 24 המטופלים (95.8%), בעוד שבקבוצת הניתוח המקובל 17 מתוך 25 מטופלים הוגדרו ככריתה מלאה (68%) P<0.05 .

נפח הגידול השארי הממוצע היה פחות מ-0.01 סמ”ק בקבוצת ה-MRI (מקסימום 0.19 סמ”ק) לעומת 0.28 סמ”ק בממוצע (מקסימום 1.76 סמ”ק) בקבוצת הניתוח המקובל P<0.001 .

שישה חודשים לאחר הניתוח, 16 מטופלים מקבוצת ה-MRI הוגדרו עם מחלה מאוזנת, ו-8 הוגדרו עם מחלה מתקדמת (progressive ). בקבוצת הניתוח המקובל, 9 מטופלים הוגדרו עם מחלה מאוזנת, ואילו 16 עם מחלה מתקדמת P<0.05 .

השרדות ללא התקדמות המחלה (progression free survival ) הייתה 226 ימים (CI 95% 0-454 ימים) בקבוצת ה-MRI , לעומת 154 ימים (CI 95% 60-248 ימים) בקבוצת הניתוח המקובל. הבדל זה לא נמצא מובהק סטטיסטית. התחלואה הכוללת נמצאה נמוכה בשתי הקבוצות, ולא נמצא הבדל בין הקבוצות מבחינת בטיחות המטופלים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי שימוש ב-MRI במהלך ניתוח כריתת גליומה נמצא כמעלה את השיעור של כריתת גידול מלאה, ומקטין את נפחי השארית לאחר הניתוח יחסית לניתוח microsurgery המקובל. יתרונות אלה אחראים ככל הנראה על השיפור בהשרדות ללא התקדמות המחלה, שכן מידת כריתת הגידול מהווה המדד המנבא הטוב ביותר להשרדות ללא התקדמות.

מומחה מהתחום ציין כי תוצאות המחקר תואמות את הספרות, האומרת כי MRI תוך ניתוחי מזהה גידול שארי ב-33-81% ומוביל להמשך כריתה ב-30-60% מהמקרים.

American Association of Neurological Surgeons (AANS) 79th Annual Meeting

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן