מאת ד”ר מיכל איזנשטט
בכנס ה- VEITH האחרון ציינו המומחים את החשיבות של הדמיה בחתכים באבחנת קרצינומה הפטוצלולרית, אל מול השיטה הנהוגה ע”י רבים ביופסית כבד.
קרצינומה הפטוצלולרית מהווה גורם ל- 650,000 מקרי מוות מדי שנה בכל העולם, והינה הגורם השלישי לתמותה כתוצאה מסרטן.
היארעות מחלה זו גוברת עם השנים לאור גורמי סיכון דוגמת צריכת אלכוהול, הפטיטיס B ו C, והשמנה.
בשנת 2001 הנחיות ה- European Association for the Study of Liver נתנו תוקף להדמיה כשיטה המועדפת באבחנת המחלה. המלצה זו חוזקה ע”י ה- American Association for the Study of Liver Disease ב- 2005. יחד עם זאת, הרוב הגדול של האונקולוגים עורכים ביופסיות.
ביופסיה אינה רגישה יותר או סגולית יותר מהדמיה, ונושאת סיכון של 3% של זריעת הגידול. על אף שמדובר בסיכון נמוך יחסית, כאשר זריעה מתרחשת וסרטן מופיע מחוץ לכבד, החולה אינו מתאים עוד להשתלה.
בנוסף, ביופסית מחט עלולה לפספס גידול, ופתולגים אינם מסוגלים במקרים רבים להפריד בין נודול דיספלסטי ובין גידול סרטני. התפשטות סטרומלית הינה קשה לזיהוי גם כן.
3 שיטות הדמיה שונות הינן מתאימות לאבחנת קרצינומה הפטוצלולרית: אולטרא סאונד עם חומר ניגוד, שאינו מצוי בשימוש נרחב לאור המצאותן של השיטות הבאות CT ו MRI אשר טובות בזיהוי סרטן גדול מ- 2 ס”מ.
נגע גדול מ- 2 ס”מ עם ריבוי כלי דם וסחיפה בהדמיה הינו אבחנתי לקרצינומה הפטוצלולרית.
יש לשמור שימוש בביופסיה עבור מקרים בהם תוצאה חיובית עשויה לשנות טיפול.
בנוסף, יש לשקול כל גידול מרובה כלי דם בכבד בחולה שחמת כקרצינומה הפטוצלולרית עד שהוכח אחרת.
מתוך כנס ה- VEITH השנתי שנערך בנובמבר 2010, בניו יורק, ארה”ב.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!