האם תרופות ממשפחת PPI מעלות את הסיכון לסיבוכים לבביים בחולים המטופלים בפלויקס לאחר השתלת תומכן משחרר-תרופה? (מתוך Am J Cardiol)

מתוצאות מחקר חדש שפורסם ב-American Journal of Cardiology עולה כי בחולים בהם הושתל תומכן משחרר-תרופה בעורק הכלילי, שנטלו Clopidogrel (פלויקס) תועד סיכון מוגבר לסיבוכים לבביים מג’וריים (MACE Major Adverse Cardiac Events) במידה ונטלו בנוסף תרופות ממשפחת PPI (Proton Pump Inhibitor).

החוקרים ביקשו לבחון את ההשפעה של PPI בעת השחרור מבית החולים, לאחר PCI (Percutaneous Coronary Intervention) עם הכנסת תומכן משחרר-תרופה, על היארעות MACE לאחר שנה אחת. המחקר כלל 820 חולים, מתוכם 502 לא קיבלו מרשם לטיפול בתרופות ממשפחת PPI בעת השחרור מבית החולים, ו-318 חולים שקיבלו מרשם לטיפול בתרופות אלו. כל החולים נטלו Clopidogrel ונותר במעקב למשך עד שנה אחת.

בקבוצת המטופלים ב-PPI תועד שיעור MACE גבוה יותר (13.8% לעומת 8.0%,  p=0.008) ושיעורי תמותה גבוהים יותר (4.7% לעומת 1.8%, p=0.02), בהשוואה לחולים שלא טופלו ב-PPI.

לאחר ניתוח סטטיסטי רב-משתנים, יחס הסיכון ל-MACE בקרב חולים שטופלו ב-PPI עמד על 1.8 (95% CI = 1.1-2.7,  p=0.01).

החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים לאחר PCI עם השתלת תומכן משחרר-תרופה, המטופלים ב-Clopidogrel, מתן טיפול ב-PPI בעת השחרור מבית החולים מלווה בסיכון גבוה יותר ל-MACE לאחר שנה אחת.

Am J Cardiol 2010, published early online on 5 February 2010

לידיעה ב-NELM

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

רקמת חיבור

הקשר בין מחלות רקמת חיבור בעור ומחלות נויטרופיליות לסיכון לחלות בסרטן הדם לסוגיו

מקור: pubmed
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|05/10/2025

מחקר עוקבה רטרוספקטיבי מצא שרוב מחלות רקמת החיבור (CTDs) וחלק מהדרמטטיות הנויטופיליות היו קשורות לסיכונים משמעותיים מוגברים של סרטן דם ב־1, ב־5, וב־10 שנים, בעוד מחלות אוטואימוניות של שלפוחיות לא הראו קשר כזה

תוצאים של חולי ESUS שטופלו באנטי־אגרגנטים לעומת אנטיקואגולציה: מחקר עוקבה רב־מרכזי

תוצאים של חולי ESUS שטופלו באנטי־אגרגנטים לעומת אנטיקואגולציה: מחקר עוקבה רב־מרכזי

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/08/2025

המאמר מציג תובנות מבוססות על תוצאה ממחקר עוקבה רב מרכזי, תוך השוואה בין שימוש באנטי אגרגנטים לבין אנטיקואגולציה בחולים לאחר ESUS (שבץ איסכמי אמבולי ממקור לא מזוהה).

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן