מאת ד”ר נגה ליפשיץ
מתוצאות מחקר שפורסם ב-16 בפברואר 2010 ב- Journal of Clinical Oncology, עולה כי נמצא קשר בין נטילת Aspirin (אספירין) ובין סיכון נמוך יותר לגרורות, תמותה מסרטן השד ותמותה מכל הסיבות.
לדברי החוקרים, במחקרים קודמים נמצא שאספירין מעכב צמיחה, מדכא את יכולת הפולשנות של תאי סרטן שד, מצמצם את כמות הציטוקינים המעורבים בגרורות הגרמיות, ומעורר את תגובתיות מערכת החיסון. במטה-אנליזה אחת נמצא קשר בין נטילת אספירין או תרופות אחרות ממשפחת ה- Nonsteroidal Anti-Inflammatory Drugs (NSAIDs) ובין ירידה של 9-30% בסיכון לסרטן השד. עם זאת, בשלב זה הקשר בין נטילת אספירין והיארעות סרטן השד אינו ברור עדיין.
במחקר הנוכחי שיערו החוקרים כי מתן אספירין לאחר אבחנת סרטן שד עשוי להיות קשור לצמצום התמותה מסרטן השד ולהישנות מרוחקת בנשים עם מחלה בשלב I עד III. למטרה זו הם ערכו מחקר פרוספקטיבי תצפיתי שכלל 4,164 משתתפות ממחקר ה- Nurses’ Health Study (NHS). הנשים אובחנו כסובלות מסרטן שד בדרגות I, II, או III בשנים 1976-2002, והחוקרים עקבו אחר המשתתפות עד יוני 2006 או עד למותן.
בקרב משתתפות המחקר התרחשו 341 מקרי מוות הקשורים לסרטן השד, 400 מקרי הישנות מרוחקת (כולל 341 הנשים שנפטרו מהמחלה) ו-732 מקרי מוות מסיבה אחרת. יעד המחקר העיקרי כלל את הסיכון לתמותה מסרטן השד ע”פ מספר ימי נטילת אספירין בשבוע (0, 1, 2-5, 6, 7), כאשר השימוש באספירין נבדק לפחות 12 חודשים מאבחנת הממאירות. החוקרים מסבירים כי נטילת התרופה לא הוערכה בשנה הראשונה לאור ההמלצה שלא ליטול את התרופה במהלך הטיפול הקרינתי והכימותרפי.
מתוצאות המחקר עולה כי נמצא קשר בין נטילת אספירין ובין ירידה בסיכון לתמותה מסרטן השד, והחוקרים מציינים כי נמצאו תוצאת דומות גם לאחר ריבוד לשלב המחלה, מדד מסת הגוף (BMI), מצב המנופאוזה ומצב הרצפטורים לאסטרוגן. לאחר תקנון רב משתני נמצא כי בהשוואה לנשים שמעולם לא נטלו אספירין, נצפה סיכון יחסי (RR) של 0.88 לתמותה מסרטן השד (95% CI 0.64-1.22) בנשים שנטלו את התרופה בעבר, סיכון יחסי של 1.07 (95% CI 0.70-1.63) בנשים שנטלו את התרופה יום בשבוע, סיכון יחסי של 0.29 (95% CI 0.16-0.52) בנשים שנטלו את התרופה 2-5 ימים בשבוע, וסיכון יחסי של 0.36 (95% CI 0.24-0.54) לתמותה מסרטן השד בנשים שנטלו אספירין 6-7 ימים בשבוע.
החוקרים מדווחים כי בהשוואה לנשים שמעולם לא נטלו אספירין, הסיכון היחסי לגרורות מרוחקות היה 0.91 (95% CI 0.62-1.33) בנשים שנטלו את התרופה יום בשבוע, 0.40 (95% CI 0.24-0.65) בנשים שנטלו אספירין 2-5 ימים בשבוע, ו-0.57 (95% CI 0.39-0.82) בנשים שנטלו אספירין 6-7 ימים בשבוע.
כמו כן, במחקר נמצא קשר בין נטילת אספירין ובין סיכון נמוך יותר לתמותה מכל הסיבות. לאחר תקנון רב משתני נצפה סיכון יחסי לתמותה כוללת של 0.96 (95% CI 0.76-1.21) בנשים שנטלו אספירין בעבר, 0.94 (95% CI 0.67-1.32) בנשים שנטלו אספירין יום בשבוע, 0.53 (95% CI 0.37-0.76) בנשים שנטלו אספירין 2-5 ימים בשבוע, ו-0.54 (95% CI 0.41-0.70) בנשים שנטלו אספירין 6-7 ימים בשבוע. החוקרים מסבירים כי נראה שההשפעה המגנה של אספירין על התמותה מכל הסיבות נובעת מהשפעתה על התמותה מסרטן השד.
החוקרים מדגישים כי מדובר במחקר תצפיתי, ולא ניתן להסיק כי קיים קשר סיבתי בין נטילת אספירין ושיפור בהישרדות. לפיכך, דרושים מחקרים נוספים בתחום. הם מציינים כי כל משתתפות המחקר קיבלו את הטיפול הרגיל לסרטן השד, הכולל ניתוח, הקרנות, כימותרפיה וטיפול הורמונאלי, והטיפול באספירין ניתן בנוסף לכל אלו, ומזכירים כי הטיפול באספירין כרוך בתופעות לוואי, כולל דימום ממערכת העיכול.
לדבריהם, הקשר בין השימוש באספירין והתמותה מסרטן השד היה חזק יותר מהקשר שנצפה בין השימוש בתרופה ובין הישנות מרוחקת, וכהסבר לכך הם מציעים כי סביר יותר לסווג בצורה שגויה הישנות מרוחקת מאשר תמותה.
החוקרים מסכמים כי במידה ותוצאות המחקר יאושרו במחקרים נוספים, הן עשויות להרחיב את אפשרויות הטיפול הקיימות לצמצום התחלואה והתמותה מסרטן השד.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!