ניטור רמות אשלגן להפחתת הסיכון להיפרקלמיה בחולי סוכרת המטופלים במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון (מתוך J Gen Intern Med,)

סקירה רטרוספקטיבית מאשרת כי ניטור רמות אשלגן בחולי סוכרת, המתחילים בטיפול בתרופות המשפיעות על ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון, מפחית משמעותית את הסיכון להיפרקלמיה חמורה; נראה כי התועלת קשורה בהפחתת הסיכון בחולים עם מחלת כליות.

תרופות המעכבות את ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון (חסמי ACE, ARB (Angiotensin Receptor Blocker), אנטגוניסטים לאלדוסטרון) יעילות בהפחתת הסיכון למחלה מאקרווסקולארית בחולי סוכרת, עם זאת, תרופות אלו עלולות לגרום להיפרקלמיה. כתוצאה מכך, ההנחיות הממליצות על מתן תרופות אלו שמות דגש על הצורך בניטור רמות אשלגן: מאחר שמדובר בהמלצה על-בסיס דעה, ללא עדויות תומכות, החוקרים ביקשו להעריך את ההשפעה של ניטור רמות אשלגן על הסיכון להיפרקלמיה בחולים אלו.

החוקרים אספו נתונים משלוש מערכות בריאות בארה”ב, במטרה ליצור מדגם מבוגרים חולי סוכרת, שהחלו בטיפול בתרופות המעכבות את ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון, לאחר אבחנה של סוכרת. הם קבעו את משך הטיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון, והיקף הניטור אחר רמות אשלגן. התוצאות היו ניטור רמות אשלגן וסיבוכים הקשורים בהיפרקלמיה חמורה.

במהלך תקופת המחקר (2001-2006), 2.4 מיליון חולים היו רשומים בשלוש תוכניות הבריאות; מתוכם, 27,355 ענו על קריטריוני הסקירה. במרבית החולים הללו (19,391, 71%) נערך ניטור רמות אשלגן לפחות פעם אחת. החוקרים זיהו 184 אירועים של היפרקלמיה חמורה (0.7%), עם היארעות כוללת של 10.2 ל-1000 שנות-מטופל. אירועים אלו היו נפוצים יותר עם טיפול ב-Spironolactone (אלדוספירון) מאשר עם חסמי ACE או ARB (96.0 לעומת 8.8 ל-1000 שנות-מטופל). כ-8% מהחולים (2,176) סבלו בנוסף ממחלת כליות כרונית בדרגה 3 או 4; בקבוצה זו, הסיכון להיפרקלמיה היה גבוה יותר משמעותית (66.8 לעומת 5.0 ל-1000 שנות מטופל).

בחולים בהם נערך ניטור רמות אשלגן תועד סיכון נמוך יותר משמעותית לאירועי היפרקלמיה, בהשוואה לאלו בהם לא נערך ניטור דומה (Adjusted Relative Risk = 0.5,  95% CI = 0.37-0.66). הירידה בסיכון זוהתה בעיקר בחולים עם מחלת כליות כרונית, עבורם הסיכון היחסי בקרב אלו בהם נערך ניטור רמות אשלגן, בהשוואה לאלו בהם לא נערך ניטור דומה, עמד על 0.29 (95% CI = 0.18-0.46). באלו ללא מחלת כליות כרונית, ההבדל היה חסר מובהקת סטטיסטית (RR = 0.99,  95% CI = 0.58-1.71).

החוקרים מסכמים וכותבים כי מתוצאות המחקר עולה כי בחולים עם סוכרת ומחלת כליות כרונית, המקבלים טיפול בתרופות המעכבות את ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון,  ניטור רמות אשלגן מלווה בסיכון נמוך משמעותית להיפרקלמיה משמעותית. הם מציינים כי תוצאות המחקר תומכות בהנחיות הנוכחיות.

J Gen Intern Med, published early online 20 January 2010

לידיעה ב-NELM

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

רקמת חיבור

הקשר בין מחלות רקמת חיבור בעור ומחלות נויטרופיליות לסיכון לחלות בסרטן הדם לסוגיו

מקור: pubmed
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|05/10/2025

מחקר עוקבה רטרוספקטיבי מצא שרוב מחלות רקמת החיבור (CTDs) וחלק מהדרמטטיות הנויטופיליות היו קשורות לסיכונים משמעותיים מוגברים של סרטן דם ב־1, ב־5, וב־10 שנים, בעוד מחלות אוטואימוניות של שלפוחיות לא הראו קשר כזה

תוצאים של חולי ESUS שטופלו באנטי־אגרגנטים לעומת אנטיקואגולציה: מחקר עוקבה רב־מרכזי

תוצאים של חולי ESUS שטופלו באנטי־אגרגנטים לעומת אנטיקואגולציה: מחקר עוקבה רב־מרכזי

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/08/2025

המאמר מציג תובנות מבוססות על תוצאה ממחקר עוקבה רב מרכזי, תוך השוואה בין שימוש באנטי אגרגנטים לבין אנטיקואגולציה בחולים לאחר ESUS (שבץ איסכמי אמבולי ממקור לא מזוהה).

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן