איכות החיים של חולים שהחלימו מלימפומה ע”ש הודג’קינס (מתוך Lancet Oncology)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון דצמבר 2009 של ה- Lancet Oncology, עולה כי איכות החיים של מטופלים שהחלימו מלימפומה ע”ש הודג’קינס הייתה דומה לזו של האוכלוסייה הכללית, אך בקרב החולים לשעבר נמצאה שכיחות גבוהה יותר של עייפות.

החוקרים בדקו נתונים על 935 משתתפים במחקר קליני רחב היקף בשלב 3 שהחל בשנת 1993. משתתפי המחקר סבלו מלימפומה ע”ש הודג’קינס בשלב I או II, וטופלו בכימותרפיה והקרנה או בהקרנה בלבד. המשטר הכימותרפי כלל Mechlorethamine, Vincristine, Procarbazine, Prednisone, Doxorubicin, Bleomycin ו- Vinblastine, והחוקרים מציינים כי נעשה שימוש בשיטות הקרנה שונות. המשתתפים מילאו שאלונים להערכת איכות החיים הבריאותית שלהם (health-related quality of life, HRQoL), ומשך המעקב הממוצע היה 90 חודשים.

מתוצאות המחקר עולה כי בתוך 18 חודשים מסיום הטיפול נצפה שיפור מובהק ברוב מדדי ה-HRQoL, כולל עייפות. ב-2 מדדי איכות חיים לא נצפה שיפור, כולל תפקוד הקוגניטיבי ומוטיבציה ירודה, והחוקרים מציינים כי לא נראה שלטיפול או למחלה עצמה הייתה השפעה על 2 מדדים אלו. בפחות מ-10% מהמשתתפים נצפתה פגיעה ב-HRQoL, והחוקרים מדווחים כי רוב ציוני איכות החיים של המחלימים היו דומים לאלו של משתתפי ביקורת מהאוכלוסייה כללית, שהותאמו לפי גיל ומין.

עם זאת, למרות שנצפה שיפור מובהק בעייפות במהלך 18 החודשים מסיום הטיפול, רמות העייפות הגיעו לפלאטו ולא המשיכו לרדת בהמשך, כך שרמת עייפות גבוהה הייתה שכיחה כשנתיים מסיום הטיפול. כ-22 חודשים מסיום הטיפול 51.7% מהמשתתפים דיווחו על עייפות כללית, 41.5% דיווחו על עייפות גופנית, 34.9% דיווחו על עייפות נפשית, 32.2% דיווחו עם פעילות ירודה ו-26.3% דיווחו על מוטיבציה ירודה. החוקרים מוסיפים כי במדדים רגשיים שנבדקו נצפה שיפור נמוך יותר, בהשוואה למדדים גופניים.

הם מציינים עבודה קודמת של ה- Southwest Oncology Group שפורסמה ב-2003, ומצאה כי בחולי הודג’קינס לימפומה כשנה מסיום הטיפול נצפו ציוני איכות חיים דומים לאלו שקדמו לטיפול, ללא שיפור נוסף לאחר שנתיים. כמו כן דווח על עלייה ברמת העייפות בהשוואה לאוכלוסיה הכללית, שהיה בולט יותר בגברים לעומת נשים. במחקר הנוכחי נמצא כי לגיל המשתתפים הייתה השפעה מובהקת על רמת העייפות מיד לאחר סיום הטיפול וכן בהמשך, בעוד שלמין החולים ולסוג הטיפול לא נמצאה השפעה שכזו.

לאור תוצאות המחקר כותבים החוקרים כי בשלב זה לא ברור מהן הסיבות לעייפות ארוכת הטווח בחולים שהחלימו מלימפומה ע”ש הודג’קינס, ועל כן חשוב לזהות מי מהמחלימים נמצא בסיכון מוגבר לעייפות זו. הם מציינים כי ידוע שקיים קשר בין עייפות ודיכאון, ובמחקר הנוכחי לא ניתן לשלול כי דיכאון הוא הסבר אחד לרמות העייפות הגבוהות עליהן דיווחו המשתתפים.

במאמר מערכת שפורסם בתגובה נכתב כי ללימפומה ע”ש הודג’קינס יש שיעורי ריפוי גבוהים, וכי מרבית החולים הם צעירים מגיל 40 שנים בעת האבחנה. לכן, לאיכות החיים לאחר ההחלמה יש משמעות נכבדת. כותבי המאמר ממליצים לערוך מחקר נוסף, על מנת לבדוק את שיעור העייפות הגבוה שנצפה במחקר.

Lancet Oncol. 2009;10:1160-1170

Lancet Oncol. 2009;10:1134-1135

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

רקמת חיבור

הקשר בין מחלות רקמת חיבור בעור ומחלות נויטרופיליות לסיכון לחלות בסרטן הדם לסוגיו

מקור: pubmed
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|05/10/2025

מחקר עוקבה רטרוספקטיבי מצא שרוב מחלות רקמת החיבור (CTDs) וחלק מהדרמטטיות הנויטופיליות היו קשורות לסיכונים משמעותיים מוגברים של סרטן דם ב־1, ב־5, וב־10 שנים, בעוד מחלות אוטואימוניות של שלפוחיות לא הראו קשר כזה

תוצאים של חולי ESUS שטופלו באנטי־אגרגנטים לעומת אנטיקואגולציה: מחקר עוקבה רב־מרכזי

תוצאים של חולי ESUS שטופלו באנטי־אגרגנטים לעומת אנטיקואגולציה: מחקר עוקבה רב־מרכזי

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/08/2025

המאמר מציג תובנות מבוססות על תוצאה ממחקר עוקבה רב מרכזי, תוך השוואה בין שימוש באנטי אגרגנטים לבין אנטיקואגולציה בחולים לאחר ESUS (שבץ איסכמי אמבולי ממקור לא מזוהה).

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן