האם יש הבדל בתועלת של סטטינים שונים בטיפול בחולים עם אי-ספיקת לב? (מתוך Am J Cardiol)

ממטה-אנליזה של מחקרים מבוקרי-פלסבו, שפורסמה ב-American Journal of Cardiology עולה כי סטטינים שונים משפיעים באופן שונה על אי-ספיקת לב.

החוקרים ערכו חיפוש במאגרי CENTRAL, mRCT ו-PubMed, בחיפוש אחר מחקרים אקראיים, פרוספקטיביים, שכללו חולים עם אי-ספיקת לב שחולקו באקראי לטיפול בסטטינים או פלסבו. היעדים העיקריים כללו את שיעורי התמותה מכלל-סיבות, שיעורי התמותה הקרדיווסקולארית, אשפוזים עקב החמרת אי-ספיקת לב, תופעות לוואי על-רקע טיפול תרופתי, ושינוי במקטע הפליטה של חדר שמאל.

הסקירה כללה 10 מחקרים (10,192 חולים; גיל ממוצע של 69 שנים, 78% גברים), עם מעקב של 3-47 חודשים. שלושה מחקרים חילקו באקראי חולים לטיפול ב-Rosuvastatin (קרסטור) (10-40 מ”ג), מחקר אחד חילק באקראי חולים לטיפול ב-Simvastatin (סימבקור) (5-10 מ”ג), ושישה מחקרים חילקו לטיפול ב-Atorvastatin (ליפיטור) (10-40 מ”ג). החוקרים מצאו כי סה”כ סטטינים לא השפיעו על התמותה מכלל הסיבות (OR = 0.89,  95% CI = 0.72-1.10,  p=0.27), או על התמותה הקרדיווסקולארית (OR = 0.89,  95% CI = 0.71-1.13 , p=0.35), אך הביאו לירידה מובהקת סטטיסטית בשיעור האשפוזים על-רקע החמרת אי-ספיקת לב במהלך המעקב (OR = 0.67,  95% CI = 0.50-0.90,  p=0.008).

בחולים שחולקו לטיפול בסטטינים תועדה עליה מובהקת של 4.2% במקטע הפליטה של חדר שמאל (95% CI = 1.3-7.1,  p=0.004). לאור ARR (Absolute Risk Ratio) של 1.93%, יש לטפל ב-52 חולים במשך 38 חודשים בממוצע, במטרה למנוע אשפוז אחד על-רקע החמרת אי-ספיקת לב.

ניתוח פוסט-הוק הדגים הטרוגניות בין סטטינים שונים והוכיח כי הקצאה אקראית לטיפול ב-Atorvastatin הביאה לירידה בשיעורי התמותה מכלל הסיבות (OR = 0.39,  95% CI = 0.21-0.73,  p=0.004), ירידה בשיעור האשפוזים על-רקע החמרת אי-ספיקת לב (OR = 0.30,  95% CI = 0.18-0.49,  p=0.00001). הקצאה אקראית ל-Atorvastatin ו-Simvastatin הובילה לשיפור מובהק במקטע הפליטה של חדר שמאל (95% CI = 3.3-7.8,  p=0.00001), בעוד שהתועלת הנ”ל לא תועדה בקרב חולים שחולקו באקראי לטיפול ב-Rosuvastatin.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מהסקירה עולה כי למרות שטיפול בסטטינים אינו מפחית את הסיכון לתמותה, מדובר בטיפול בטוח המביא לשיפור במקטע הפליטה של חדר שמאל והפחתת שיעור האשפוזים על-רקע החמרת אי-ספיקת לב.

Am J Cardiol 2009;104:1708-1716

לידיעה ב-NELM

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

רקמת חיבור

הקשר בין מחלות רקמת חיבור בעור ומחלות נויטרופיליות לסיכון לחלות בסרטן הדם לסוגיו

מקור: pubmed
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|05/10/2025

מחקר עוקבה רטרוספקטיבי מצא שרוב מחלות רקמת החיבור (CTDs) וחלק מהדרמטטיות הנויטופיליות היו קשורות לסיכונים משמעותיים מוגברים של סרטן דם ב־1, ב־5, וב־10 שנים, בעוד מחלות אוטואימוניות של שלפוחיות לא הראו קשר כזה

תוצאים של חולי ESUS שטופלו באנטי־אגרגנטים לעומת אנטיקואגולציה: מחקר עוקבה רב־מרכזי

תוצאים של חולי ESUS שטופלו באנטי־אגרגנטים לעומת אנטיקואגולציה: מחקר עוקבה רב־מרכזי

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/08/2025

המאמר מציג תובנות מבוססות על תוצאה ממחקר עוקבה רב מרכזי, תוך השוואה בין שימוש באנטי אגרגנטים לבין אנטיקואגולציה בחולים לאחר ESUS (שבץ איסכמי אמבולי ממקור לא מזוהה).

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן