דיאטה המשלבת מאפיינים של דיאטה ים-תיכונית קלאסית עשויה להגן מפני תסמונת מטבולית, כך עולה ממחקר חדש שפורסם ב-American Journal of Clinical Nutrition.

החוקרים העריכו את הקשר בין דיאטה ים-תיכונית ובין התפתחות מאפיינים של תסמונת מטבולית והיארעות התסמונת המטבולית במשתתפים לא-סוכרתיים, שהיו חלק ממדגם Framingham Heart Study Offspring Cohort.

החוקרים בחנו את הקשר הלונגיטודינאלי בין דפוס דיאטה ים-תיכונית ובין המאפיינים וההיארעות של תסמונת מטבולית בקרב 2,730 ו-1,918 משתתפים, בהתאמה. בתחילת המחקר, אף אחד מהמשתתפים לא סבל מסוכרת מסוג 2, הגיל הממוצע של המשתתפים עמד על 54 שנים, ו-55% מהמשתתפים היו נשים.

מרכיבי התסמונת המטבולית כוללים אבנורמליות ב-HOMA-IR (Homeostasis Model Assessment-Insulin Resistance), רמות סוכר בדם בצום, היקף מותניים, רמות טריגליצרידים בדם, רמות HDL ובלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי. הגדרת NCEP-ATPIII (National Cholesterol Education Program Adult Treatment Panel III) שימשה להערכת היארעות התסמונת המטבולית. המשתתפים נותרו במעקב למשך 7 שנים, בממוצע.

לאחר תקנון לערכים המקבילים בתחילת המחקר ולמספר גורמי סיכון הקשורים עם סוכרת מסוג 2, במשתתפים עם דפוס מתאים יותר לדיאטה ים-תיכונית תועדו ערכים נמוכים יותר, באופן מובהק סטטיסטית, בבדיקות HOMA-IR (p=0.02), ערכי סוכר בדם בצום (p=0.03), היקף מותניים (p<0.001) וערכי טריגליצרידים (p<0.001). כמו כן, בקבוצה זו תועדו ערכי HDL גבוהים יותר (p=0.02), אך לא זוהה קשר עם לחץ הדם.

לאחר תקנון ל-BMI, גיל, מין, עישון וצריכה אנרגטית, היארעות התסמונת המטבולית הייתה נמוכה יותר באופן מובהק במשתתפים שנכנסו לקטגוריה של החמישון העליון מבחינת הקפדה על דפוס דיאטה ים-תיכונית, בהשוואה לאלו שנכנסו לחמישון התחתון (30.1% לעומת 38.5%, בהתאמה; p=0.01).

החוקרים מדגישים כי למרות שמצטברות עדויות המצביעות על היתרונות הבריאותיים של דפוס דיאטה ים-תיכונית, יש להתייחס בזהירות לממצאים הללו, עד שניתן יהיה להדגים בבירור כי הדיאטה עצמה אחראית ליתרונות שזוהו וכי הקשר אינו נובע מכך שאלו המקפידים על דיאטה זו, הם אלו שמקפידים על הרגלי חיים בריאים אחרים.

Am J Clin Nutr 2009;90:1608-1614

לידיעה במדסקייפ

רוצים להביע את דעתכם? בואו להשתתף בדיון בפורום e-med.healthclub