ברבע מהגברים המבוגרים שטופלו עקב ממאירות בילדותם רמות ההורמונים בדם מעידות על חסר טסטוסטרון, כך עולה ממחקר חדש משבדיה, שתוצאותיו פורסמו במהדורת נובמבר של Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism. לשם השוואה, באוכלוסיה הכללית דפוס דומה תועד ב-4% מהגברים.
מדגם המחקר כלל 151 גברים ששרדו ממאירות בילדותם וטופלו בין 1970 ו-2002, ובשנת 2004 היו בטווח הגילאים 18-45 שנים. כקבוצת השוואה, הם כללו 141 גברים בריאים כקבוצת ביקורת.
מהתוצאות עולה כי בגברים ששרדו ממאירות בילדותם הסיכון להיפוגונאדיזם בבגרות היה גבוה כמעט פי שבע, בהשוואה לביקורות בעלי פוריות תקינה. החוקרים הגדירו היפוגונאדיזם בנוכחות רמות טסטוסטרון של מתחת ל-10 ננומול לליטר ו/או רמת LH של מעל 10 IU/Liter, או גברים שקיבלו טיפול אנדרוגני חליפי.
פרט לחולים עם גידול ווילמס, סיכון מוגבר משמעותית להיפוגונאדיזם תועד בכל הקטגוריות, כולל לויקמיה, גידולי מוח, לימפומה וסרטן אשכים.
הן כימותרפיה בלבד (OR = 8.0) והן כימותרפיה עם קרינה (OR = 6.5) העלו את הסיכון להיפוגונאדיזם.
מרבית המחקרים בנוגע להשפעות המאוחרות של הטיפול בממאירות על תפקוד האשכים התמקדו בנושאי פוריות, ומעט מאוד תשומת לב ניתנה לעובדה כי גברים אלו עשויים לפתח חסר טסטוסטרון.
ההשלכות ארוכות הטווח של ערכי טסטוסטרון נמוכים הן חשובות: סיכון מוגבר לאוסטיאופורוזיס, תסמונת מטבולית, סוכרת מסוג 2 ומחלות קרדיווסקולאריות. מצבים אלו ניתנים למניעה במידה ומאבחנים ומטפלים בחסר טסטוסטרון בשלב מוקדם.
החוקרים סבורים כי ממצאי המחקר מחזקים את חשיבות הבדיקות לסימנים של חסר אנדרוגנים בגברים שקיבלו בילדותם טיפול כנגד ממאירות. באלו עם ביטויים של חסר טסטוסטרון יש להתחיל בטיפול הורמונאלי חליפי. באלו עם ערכי תקינים-נמוכים יש לעקוב אחר רמות טסטוסטרון, מאחר שהן נוטות לרדת עם הגיל.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!