הנחיות חדשות לבדיקות העורקים התרדמה (J Neuroimaging)

צוות רב-מקצועי של נוירולוגים וכירורגים פירסם את ההנחיות החדשות במטרה לסייע בבדיקות סקר למחלה אסימפטומטית, חוץ-גולגולתית, של העורקים הקרוטידים (עורקי התרדמה), הן באוכלוסיה הכללית והן בקבוצות חולים ספציפיות.

לדברי המומחים, קיימת עדויות לפיהן אבחון וטיפול בהיצרות בשלב מוקדם, בין אם באמצעות ניתוח או טיפול אנדווסקולרי, עשוי למנוע התפתחות שבץ. העניין הוא שקיים גוף עדויות מפוזרות, שמעולם לא נערכו באופן סיסטמטי. מטרת ההנחיות הללו, ואיסוף כל המומחים יחד, היתה לסקור את ההנחיות ולערוך אותן בצורה שתאפשר להשתמש בהן באוכלוסיה הכללית, ובאוכלוסיות ספציפיות, לאבחן ולהתערב בשלב מוקדם.

במאמר מציעים המומחים המלצות לבדיקות סקר במגוון אוכלוסיות מטופלים בסיכון גבוה באוכלוסיה הכללית, חולים העוברים ניתוח לב-פתוח, כולל CABG, חולים עם מחלות וסקולריות פריפריות, מפרצות של האאורטה הבטנית, והיצרות של Renal Artery. כמו כן, המומחים דנו במועד ביצוע בדיקות הסקר לאחר הקרנות לגידולי ראש/צוואר, לאחר Carotid Endarterectomy או הכנסת תומכן לעורק הקרוטידי, חולים עם Retinal Ischemic Syndromes, חולים עם סינקופה, סחרחורות, ורטיגו, או טינטון, וחולים עם סיפור משפחתי של מחלות וסקולריות והיפרהומוציסטאינמיה.

ההמלצות בכל חלק של המאמר מבוססות על היארעות המחלה והנחיות נלוות מאירגונים מקצועיים אחרים באוכלוסיות ספציפיות, דוגמאת American Heart Association, למרות שבמחלק מתתי הקבוצות אין הנחיות בנושא.

כמו כן, המאמר מקנה תשומת לב רבה ליתרון הצפוי מהתערבות בכל אחת מהקבוצות הללו. היתרונות, בהתבסס על הממצאים במחקרים גדולים NASCET (North American Symptomatic Carotid Endarterectomy Trial),  ACAS (Asymptomatic Carotid Atherosclerosis Study), ו-SAPPHIRE (Stenting and Angioplasty with Protection in Patients at High Risk for Endarterectomy) נשקלים אל מול הסיכונים בהתערבות בכל קבוצה. האבחנה היא חלק אחד, אך המטרה האמיתית היא להפיק מכך אפשרות מניעה יעילה.

החוקרים מציינים כי ההנחיות אינן משוות בין שיטות הדמיה. מרבית העדויות אודות בחירת החולים בספרות, מבוססות על בדיקות אולטרה-סאונד דופלר. ייתכן שדרושים עידכונים להמלצות הללו, עם החלפת בדיקות אולטרה-סאונד דופלר בבדיקות לא-פולשניות אחרות דוגמאת MRA או CT Angiography.

התקווה היא שכעת תהיה מתודולוגיה מוגדרת היטב, שתהיה יעילה יותר בזיהוי המחלה בשלב מוקדם.

J Neuroimaging. 2007;17:19-47.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

רקמת חיבור

הקשר בין מחלות רקמת חיבור בעור ומחלות נויטרופיליות לסיכון לחלות בסרטן הדם לסוגיו

מקור: pubmed
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|05/10/2025

מחקר עוקבה רטרוספקטיבי מצא שרוב מחלות רקמת החיבור (CTDs) וחלק מהדרמטטיות הנויטופיליות היו קשורות לסיכונים משמעותיים מוגברים של סרטן דם ב־1, ב־5, וב־10 שנים, בעוד מחלות אוטואימוניות של שלפוחיות לא הראו קשר כזה

תוצאים של חולי ESUS שטופלו באנטי־אגרגנטים לעומת אנטיקואגולציה: מחקר עוקבה רב־מרכזי

תוצאים של חולי ESUS שטופלו באנטי־אגרגנטים לעומת אנטיקואגולציה: מחקר עוקבה רב־מרכזי

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/08/2025

המאמר מציג תובנות מבוססות על תוצאה ממחקר עוקבה רב מרכזי, תוך השוואה בין שימוש באנטי אגרגנטים לבין אנטיקואגולציה בחולים לאחר ESUS (שבץ איסכמי אמבולי ממקור לא מזוהה).

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן