ציטולוגיה תוך ניתוחית בשילוב עם היסטולוגיה עשויה לזרז את תהליך קבלת ההחלטות במהלך ניתוח של intraductal papillary mucinous neoplasm (IPMN) בלבלב.
לדברי החוקרים, IPMN יכול להיות עם נגעים רציפים או מדלגים, ולכן חשוב לזהות בדיוק את היקף הגידול במהלך הסרתו.
במסגרת המחקר, בחנו החוקרים את יעילותה של ציטולוגיה של מיצי הלבלב במהלך הניתוח, בנוסף להיסטולוגיה מחתך קפוא מהגבולות הניתוחיים, בזיהוי היקף הסרטן בתוך צינורות הלבלב ונגעים “מדלגים”. בנוסף, העריכו החוקרים את גורמי הסיכון לסרטן שיורי, במקרים בהם לא בוצעה היסטופתולוגיה במהלך הניתוח.
עפ”י דיווחי החוקרים, מעל מחצית מהחולים (58%) הראו תוצאות שליליות בהיסטולוגיה של הגבולות הניתוחיים ובציטולוגיה של מיצי הלבלב, שהוצאו ממקטעים שיועדו לשימור.
אולם, בניגוד להערכה הטרום ניתוחית, 18 חולים (42%) הראו היסטולוגיה או ציטולוגיה חיובית במיצי הלבלב מהמקטעים הנותרים.
החוקרים מציינים, כי בהתבסס על תוצאות חיוביות מהציטולוגיה התוך ניתוחית, חמישה חולים היו זקוקים לכריתה נוספת של מקטע לבלבי אחד לפחות, על אף שגבולות הניתוח היו שליליים. שלושה חולים שהיו הן עם ציטולוגיה והן עם גבולות ניתוח חיוביים נמצאו אף הם עם נגעים “מדלגים” בנוסף לדגימות שהוסרו.
התוצאות מראות, כי הגורמים הקשורים בצורך להסרה נוספת של חלקי לבלב הינם: הרחבה של צינור הלבלב הראשי, היסטולוגיה של הנגע העיקרי והיעדר תסמינים טרום ניתוחיים.
לדברי החוקרים, IPMN עשוי להתפתח בו זמנית או בזמנים שונים ממקור רב-מרכזי. האבחנה הניתוחית של התרחשויות מקבילות צריכה להתבצע ע”י מנתחים. אך במטרה לאתר התרחשויות בזמנים שונים בשלב מוקדם, החוקרים מדגישים את חשיבותו של מעקב צמוד אחר הלבלב שנותר.
תקופת המעקב הממוצעת במחקר הייתה 57.6 חודשים, ולדברי החוקרים, ייתכן כי אינה מספיקה בכדי לצפות בהתרחשויות רב-מרכזיות של IPMN בלבלב הנותר. לדבריהם מרבית החולים עדיין במעקב, ולכן בעתיד יוכלו לפרסם תוצאות של מעקב ממושך יותר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!