ממחקר חדש, שפורסם בגליון נובמבר של The Journal of Endocrinology & Metabolism, עולה כי בחולים עם חסר GH (Growth Hormone), בדיקות חוזרות של רמות GH בגיל ההתבגרות, והפסקת הטיפול במידה וניתן, אינם פוגעים בגובה הסופי של המטופלים.
לדברי החוקרים, ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בהורמוני גדילה, בילדים עם חסר לא-קשה של GH, באמצע גיל ההתבגרות, לאחר שהוכח כי הפרשת GH תקינה.
החוקרים בדקו בשנית 69 חולים עם חסר GH בגיל ההתבגרות, ובמקרים שנמצאו רמות תקינות, הפסיקו את הטיפול עד לסיום הגדילה. אלו עם חסר מתמשך ב-GH המשיכו את הטיפול.
בזמן הבדיקה החוזרת, 44 (63.7%) מהילדים סבלו מחסר מתמשך של GH, בעוד שבאחרים היתה הפרשה תקינה.
הפסקת טיפול GH בחולים אלו, לאחר בדיקת רמות GH, לא לוותה ב-Catch-Down Growth, והם השיגו גובה סופי דומה לזה של הילדים עם חסר GH, שהמשיכו לקבל טיפול בהורמוני גדילה עד לגובה הסופי.
גודל המדגם הקטן לא מאפשר לשרטט קשר משמעותי בין רמות GH בגיל ההתבגרות ובין רמות הורמוני המין. כעת, החוקרים בוחנים שוב חולים עם חסר GH, עם תשומת לב רבה יותר לרמות טסטוסטרון ואסטרוגן, במטרה להשיג תוצאות אחידות.
לסיכום, עדיין לא ניתן לאשר כי בילדים עם רמות GH לא-תקינות יש יתרון בהמשך טיפול בהורמוני גדילה למשך 2-3 השנים שנותרו, ומנגד, לא ניתן לאשר כי יש תועלת בהמשך טיפול ב-GH בילדים עם רמות GH תקינות. החוקרים מסכימים כי כנראה שדרושים מחקרים נוספים בכדי להציג את היעילות האמיתית של GH לאחר האצת הגדילה, בעיקר בנשים, בלא תלות בהפרשת GH.
J Clin Endocrinol Metab 2006;91:4271-4276.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!