מחקר חדש מצא, כי הפחתה בעישון סיגריות יומי ב-50% מהמעשנים הכבדים לא הפחיתה משמעותית את הסיכון למוות מוקדם ממחלות הקשורות בעישון ומכל סיבה שהיא.
מספר מחקרי אוכלוסיה הוכיחו בעבר, כי הפסקת עישון לחלוטין מביאה להפחתה ניכרת בתחלואה הנגרמת ע”י עישון. אולם, עד כה רק מחקר פרוספקטיבי גדול אחד חקר את ההשפעות ארוכות הטווח של עישון מופחת.
בשלוש מדינות ברחבי נורבגיה, 24,959 גברים ו-26,251 נשים, בגילאי 20-49, נסקרו לגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם באמצע שנות ה-70, ושוב לאחר 3-13 שנים, והיו במעקב עד לשנת 2003. התוצאות העיקריות התייחסו לסיכונים היחסיים האבסולוטיים והמתוקנים לתמותה בכלל ולתמותה ממחלה קרדיווסקולרית, מחלת לב איסכמית, כל הסרטנים הקשורים לעישון וסרטן ריאות.
בהשוואה למעשנים הכבדים, מעשנים שהפחיתו את הצריכה היומית שלהם ב-50% הראו את הסיכונים היחסיים הבאים לתמותה: כללית 1.02 (רווח בר סמך 95%, 0.84-1.22), מחלה קרדיווסקולרית 1.02 (95%, 0.75-1.39), מחלת לב איסכמית 0.96 (95%, 0.65-1.41), סרטנים הקשורים לעישון 0.85 (95%, 0.57-1.29), סרטן ריאות 0.66 (95%, 0.36-1.21).
ההבדל בצריכת הסיגריות בין שתי הבדיקות לא השפיע משמעותית על התמותה מכל אחת מהסיבות שצוינו. בנוסף, מפחיתים עקביים שהמשיכו לעשן בכמויות מופחתות הן בבדיקת המעקב השנייה והן בשלישית לא היו בעלי סיכון מופחת בהשוואה לאלה שהמשיכו לעשן בכבדות בכל שלוש הבדיקות.
מעקב לטווח הארוך לא מצא הוכחה לכך שמעשנים כבדים שמצמצמים את צריכת הסיגריות היומית שלהם בעד 50%, אכן מפחיתים את הסיכון שלהם לתמותה מוקדמת בצורה משמעותית.
מגבלות המחקר כוללות תת-דיווח אפשרי בנוגע לצריכת הסיגריות בבדיקה השנייה, אי יכולת לקבוע את דרגת העישון (עומק השאיפה ואורך הבדל שנותר) במי שהפחיתו בעישון, ואי יכולת לקבוע באיזו מידה הממצאים תלויים בהרגלי העישון בשלב מאוחר יותר במהלך המעקב.
לסיכום, תוצאות המחקר מחייבות הערכה מחדש של ההמלצות הקיימות, ומעלות את השאלה האם המלצות אלה מפיחות ציפיות כוזבות. המחקר מוכיח די בבירור את הדרך הבטוחה להימנע מהסיכון הנגרם ע”י עישון: אנשים שמפסיקים לעשן, מגיעים לדרגת סיכון נמוכה יותר משמעותית בהשוואה לאלה הממשיכים לעשן.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!