מחקר חדש מראה, כי הדמיית ה- PET כתוספת לאמצעי ההדמיה הקונבנציונאליים (אולטרא-סאונד, CT, MRI) משפרת את הדיוק בקביעת ה- stage בילדים עם מחלת הודג’קינס.
הדמיה מטבולית הינה חיונית לשיפור נוסף בקביעת ה- stage וניבוי התגובה בלימפומות בגיל הילדות. שיפור זה עשוי למנוע טיפול-יתר ורעילות מיותרת.
במסגרת המחקר נבדקו נתונים מ-33 חולים בגילאי 4-18 שנים עם מחלת הודג’קינס, במטרה להעריך את התרומה של הדמית PET לשיטות ההדמיה הרגילות בקביעת ה- stage של מחלתם.
PET ושיטות ההדמיה הרגילות הראו התאמה בממצאים ב-737 מתוך 852 אזורים שנבדקו (86.5%). מתוך 115 הממצאים שאינם תואמים, 72 היו חיוביים ב- PET בלבד, ו-43 היו חיוביים בהדמיות הקונבנציונאליות בלבד.
כאשר האזורים בבלוטות ומחוצה להן עברו אנליזה משולבת, רמת הדיוק הגיעה ל- 90% עבור ההדמיה הקונבנציונאלית ו- 92% עבור PET. בנוסף, הרגישות לזיהוי מחלת הודג’קינס הייתה גדולה יותר ב- PET (84%), ביחס לשיטות ההדמיה הרגילות (74%).
רמת הדיוק הכללית הייתה הגבוהה ביותר, כאשר PET וההדמיה הקונבנציונאלית עברו אנליזה יחד, ע”י טכניקות לאיחוי תמונה (98%). אך היא נותרה גבוהה, גם כאשר הם עברו אנליזה זה לצד זה.
האנליזה המשולבת של PET ושיטות ההדמיה הרגילות באמצעות איחוי תמונה הביאו ל- staging נכון בכל המקרים.
מסקנת החוקרים הייתה, כי אנליזה משולבת של שיטות ההדמיה הרגילות יחד עם PET הינה טובה יותר מכל אחת משיטות ההדמיה בפני עצמה. אם כך, ביצוע PET בשילוב עם הדמיה קונבנציונאלית במחלת הודג’קינס בילדים ובמתבגרים, ייתן את התוצאה הטובה ביותר מבחינת דיוק בקביעת ה- stage, וכן מבחינת ההחלטה על הטיפול.
לדברי החוקרים, השלב הבא במחקר יהיה הערכת השילוב של PET/CT ו-MRI כל גופי במטרה לקבוע את ה- stage ולהעריך את תוצאות הטיפול.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!