מנתוני מחקר Nurses’ Health Study II עולה כי מיגרנה הינה גורם סיכון לאירועים כליליים ותמותה קרדיווסקולארית, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת BMJ.
מדגם המחקר כלל 115,541 נשים בגילאי 25-42 שנים בעת הגיוס למחקר NHS II, מהן 17,531 נשים עם מיגרנה בתחילת המחקר ו-6,389 נשים שאובחנו במהלך המעקב בין 1989 עד יוני 2011.
בנשים עם מיגרנה תועדה שכיחות גבוהה יותר של יתר לחץ דם, כולסטרול מוגבר, סיפור משפחתי של אוטם שריר הלב לפני גיל 60 ומדד מסת גוף של 30 ק”ג למטר בריבוע ומעלה. החוקרים השלימו תקנון לכל המשתנים הללו וכן לגיל, טיפול באספירין, אצטאמינופן, נוגדי-דלקת שאינם סטרואידים וטיפול הורמונאלי חליפי לאחר-מנופאוזה, כמו גם לנטילת גלולות ועישון בהווה.
מהנתונים עלה כי בנשים עם מיגרנה, בהשוואה לאלו ללא מיגרנה תועדה עליה של 50% בסיכון להתפתחות מחלה קרדיווסקולארית מג’ורית לאחר התקנון הנ”ל. ספציפית, הסיכון לרה-וסקולריזציה כלילית או אנגינה היה מוגבר (יחס סיכון של 1.73), כמו גם הסיכון לאירועים מוחיים (יחס סיכון של 1.62), אוטם שריר הלב (יחס סיכון של 1.39) ותמותה קרדיווסקולארית (יחס סיכון של 1.37).
החוקרים כותבים כי אעפ”י שהקשר בין מיגרנה ואירועים מוחיים מוכר היטב, מחקרים קודמים הצביעו על תוצאות סותרות באשר לקשר בין מיגרנה ומחלות כלי דם אחרות.
ממצאי המחקר מעידים על קשר עקבי בין מיגרנה ואירועים קרדיווסקולאריים, כולל תמותה קרדיווסקולארית. בנשים עם מיגרנה יש מקום להשלים הערכת גורמי סיכון למחלות כלי דם. החוקרים קוראים עוד להשלים מחקרים נוספים לזיהוי גישות מניעה להפחתת הסיכון למחלה קרדיווסקולארית בנשים עם מיגרנה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!