מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences עולה כי בילדים שגדלו עם אימהות הסובלות מדיכאון, שהן ככל הנראה פחות קשובות לילדיהן, ניתן לזהות הגדלה של האמיגדלה, החלק של המוח הקשור בתגובות רגשיות.
החוקרים מצאו כי בילדים בני עשר שנים, לאימהות שסבלו מדיכאון לאורך חייהם הצעירים, נפח האמיגדלה היה גדול יותר משמעותית, בהשוואה לילדים שלא נחשפו לדיכאון אימהי. החוקרים מציינים כי הגדלה של האמיגדלה זוהתה גם בקרב ילדים מאומצים שגדלו בבתי יתומים.
במסגרת המחקר מדדו החוקרים את נפח ההיפוקמפוס והאמיגדלה וכן את רמות הורמוני גלוקוקורטיקואידים ב-17 ילדים שנחשפו לדיכאון אימהי מלידתם ו-21 ילדים שלא נחשפו לדיכאון אימהי. כל הילדים היו בני עשר שנים בעת ההערכה.
מהתוצאות עולה כי בילדים שנחשפו לדיכאון אימהי מהלידה נפח האמיגדלה הימנית והשמאלית היה גדול יותר משמעותית (p<0.01), בהשוואה לילדים בקבוצת הביקורת. החוקרים מצאו גם קורלציה חיובית משמעותית בין מדד הדיכאון הממוצע של האם במהלך שבע השנים הראשונות לחיי הילד ובין נפח האמיגדלה הממוצע של הילד (p<0.0001). לא נרשם הבדל בנפח ההיפוקמפוס בין שתי קבוצות המחקר.
החוקרים מצאו גם עליה ברמות גלוקוקוטריקואידים ברוק (p<0.05) בקבוצת הילדים לאימהות שסבלו מדיכאון, כאשר הוצגו בפני מצבים לא-מוכרים, עדות לתגובתיות מוגברת למצבי דחק בילדים אלו. ההשלכות ארוכות הטווח של הדבר עדיין אינן ידועות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהממצאים עולה כי התפתחות האמיגדלה רגישה מאוד לאיכות וכמות הטיפול האימהי. מכאן עולה כי חשוב לטפל בדיכאון אך גם להתייחס לכלל יחידת המשפחה.
Proc Natl Acad Sci. Published online August 15, 2011
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!