מתן טרום-לידתי של סטרואידים להבשלת ריאות העובר הינו יעיל יותר כאשר ניתן בשבוע הקודם ללידה (מתוך American Journal of Obstetrics & Gynecology)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון מרץ של ירחון American Journal of Obstetrics & Gynecology עולה כי סטרואידים הינם יעילים יותר במניעת תחלואה נשימתית ביילוד כאשר ניתנים בשבוע הקודם ללידה. כתוצאה מכך, מציעים החוקרים כי על תזמון מתן המנה הראשונה של קורטיקוסטרואידים טרום-לידתיים (Antenatal corticosteroids, ACS) להישקל בקפידה.

החוקרים סקרו באופן רטרוספקטיבי נתונים אודות 254 יילודים אשר נולדו ל-220 אמהות. הם מדווחים כי 61% מהילודים (154 במספר) נולדו לכל היותר שבוע לאחר מתן ה-ACS. עבור יתר היילודים, פרק הזמן שחלף ממתן הסטרואידים ועד ללידה היה 8-14 יום ב-24% (60 ילודים), 15-21 יום (11%, 28 ילודים) או 22-28 יום (5%, 12 ילודים).

בסך הכל, תינוקות לאמהות אשר קיבלו ACS בשבוע שקדם ללידה הראו סיכון נמוך משמעותית להזדקק לצנרור הקנה בהשוואה לאלו אשר אמהותיהם קיבלו טיפול זה בין 8 ל-21 יום לפני הלידה.

בנוסף, עבור תינוקות אשר נולדו בין שבועות 28 ו-30 להיריון, הסיכון לצורך בצנרור הקנה היה נמוך יותר באם אמהותיהם קיבלו ACS זמן קצר לפני הלידה, בהשוואה לאלו שקיבלו את הטיפול מוקדם יותר. עם זאת, בקרב אלו אשר נולדו מחוץ לטווח זה של גיל ההיריון (בין אם לפני שבוע 28 או אחרי שבוע 30) פרק הזמן בין מתן ה-ACS ובין הלידה היה בעל השפעה מועטה בלבד על הסיכון לצורך בצנרור הקנה.

החוקרים מוסיפים כי תזמון מתן ה-ACS לא השפיע משמעותית על הסיכון של התינוק להזדקק להנשמה בלחץ חיובי מתמשך (Continuous positive airway pressure, CPAP) או להתפתחות Respiratory distress syndrome (RDS) או מחלת ריאות כרונית, אולם זאת עם שני יוצאי דופן: ראשית, הסיכון להתפתחות מחלת ריאות כרונית, והסיכון להתפתחות תוצא משולב הכולל מחלת ריאות כרונית, דימום מוחי תוך-חדרי, Necrotizing enterocolitis (NEC), אלח דם מוכח או לויקומלציה פרי-וונטריקולארית (PVL), היו גבוהים משמעותית כאשר האמהות קיבלו ACS בין 15 ו-21 יום לפני הלידה בהשוואה לקבלת הטיפול במהלך השבוע שקדם ללידה.

לאור הראיות שהצטברו בתחום עד כה, לרבות עבודתם הנוכחית, מסכמים החוקרים כי ההשפעה של ACS הולכת ויורדת כאשר פרק הזמן בין השלמת קורס ה-ACS ובין הלידה מתארך אל יותר משבעה ימים, דבר המוביל לסיכון מוגבר לצורך בצנרור הקנה ולסיכון מוגבר להתפתחות מחלת ריאות כרונית. עם זאת, החוקרים מדגישים כי הדבר נכון רק עבור תינוקות אשר נולדים בין שבוע 28 ו-30 להיריון.

Am J Obstet Gynecol 2011

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן