טיפול קוגניטיבי התנהגותי מבוסס-רשת (Internet-based Cognitive-Behavioral Therapy, או iCBT) תחת הדרכה הינו יעיל יותר להקלה על דיכאון, בהשוואה לטיפול iCBT ללא הדרכה, אך זאת רק במקרים של דיכאון בדרגה בינונית-עד-חמורה, כך עולה מתוצאות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את היעילות היחסית של התערבות iCBT תחת הנחיה וללא הנחיה להקלה על דיכאון. הם ערכו חיפוש במאגרי PubMed, Embase, PsycINFO ו-Cochrane Library לזיהוי מחקרים אקראיים ומבוקרים שפורסמו עד תחילת ינואר בשנת 2019.
מבין 42 מחקרים אקראיים ומבוקרים, החוקרים אספו נתונים אודות 9,751 משתתפים אשר שימשו למטה-האנליזה, מהם 8,107 נתוני מטופלים נותחו.
מהנתונים עולה כי בטווח הקצר והארוך, התערבות iCBT תחת הנחיה וללא הנחיה היו יעילות יותר להקלה על דיכאון, בהשוואה לטיפולי ביקורת לפי מדדי PHQ-9 (Patient Health Questionnaire).
התערבות iCBT תחת הנחיה הייתה יעילה יותר מהתערבות ללא הנחיה (הבדל ממוצע במדדי PHQ-9 לאחר טיפול של 0.8-, רווח בר-סמך 95% של 1.4- עד 0.2-), אך לא תועדו הבדלים לאחר 6 או 12 חודשים מההקצאה האקראית.
בחולים עם מדדי מתחת לסף דיכאון (מדדי PHQ בטווח 5-9 נקודות) ההבדלים בין התערבות iCBT תחת הנחייה וללא הנחיה היו קטנים, בעוד שהתערבות תחת הנחייה לוותה בתוצאות טובות יותר בחולים עם מדדי PHQ-9 של מעל 9 נקודות. התועלת של התערבות תחת הנחייה הייתה גדולה יותר ככל שמדדי PHQ-9 ההתחלתיים היו גבוהים יותר, החל ממדדים בטווח 10-14 נקודות.
החוקרים מסבירים כי מאחר והתערבות iCBT תחת הנחיה וללא הנחייה לוותה בתוצאות טובות יותר בטווח הארוך, בהשוואה לטיפולים אחרים, ניתן להרחיב את היקף התערבות iCBT ללא הנחייה למספר גדול של חולים עם תסמיני דיכאון קלים ולשמור את אפשרות התערבות iCBT תחת הנחיה לחולים עם תסמינים בדרגה בינונית-עד-חמורה.
JAMA Psychiatry, online January 20, 2021.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!