במאמר שפורסם בכתב העת Heart מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בקשישים בגילאי 80 שנים ומעלה עם פרפור פרוזדורים שאינו על-רקע מחלת מסתם, טיפול ב-Rivaroxaban (קסרלטו) מלווה בסיכון מופחת לדימומים, בעיקר הודות לסיכון נמוך יותר לדימום תוך-מוחי, בהשוואה לאנטגוניסטים לוויטמין K.
במסגרת המחקר נערכה השוואה של הסיכון לדימום עם טיפול בקסרלטו לעומת קומדין בקרב קשישים בגילאי 80 שנים ומעלה עם אבחנה של פרפור פרוזדורים שאינו על-רקע מחלת מסתם. החוקרים התבססו על נתונים מ-33 מרכזים גריאטריים וכללו 908 חולים שהחלו טיפול חדש בקומדין בין ספטמבר 2011 ועד ספטמבר 2014 ו-995 חולים שהחלו טיפול חדש בקסרלטו בין ספטמבר 2014 ועד ספטמבר 2017. החולים היו במעקב למשך עד 12 חודשים והחוקרים בחנו את הסיכון לאחר שנה אחת לדימום מג’ורי, דימום תוך-מוחי, דימום במערכת העיכול, אירוע מוחי איסכמי ותמותה מכל-סיבה, תוך השוואת מטופלים בקסרלטו אל מול מטופלים בקומדין.
הסיכון לדימום מג’ורי היה נמוך יותר משמעותית בקרב מטופלים בקסרלטו, בהשוואה למטופלים בקומדין (7.4 לעומת 14.6 מקרים ל-100 שנות-מטופל) לאחר ניתוח מתוקנן (יחס סיכון של 0.66, רווח בר-סמך 95% של 0.43-0.99) ובמדגם מותאם (יחס סיכון של 0.53, רווח בר-סמך 95% של 0.33-0.85). אירועי דמם תוך-מוחי היו פחות נפוצים עם טיפול בקסרלטו (1.3 לעומת 4.0 מקרים ל-100 שנות-מטופל, בהתאמה) והסיכון היה נמוך בכ-40% בניתוח מתוקן (יחס סיכון מתוקן של 0.59, רווח בר-סמך 95% של 0.24-1.44) ובמעל 70% (יחס סיכון של 0.26, רווח בר-סמך 95% של 0.09-0.80) בניתוח מותאם. הסיכון המופחת לאירועי דמם מג’ורי נבע בעיקר מסיכון נמוך יותר לאירועי דמם תוך-מוחי עם קסרלטו, לעומת קומדין.
ממצאי המחקר תומכים בבטיחות קסרלטו לעומת קומדין בחולים בגילאי 80 שנים ומעלה עם אבחנה של פרפור פרוזדורים שאינו על-רקע מחלת מסתם.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!