תחושת דמורליזציה נפוצה בקרב חולי פרקינסון ועשויה להשפיע על התגובה לטיפול תרופתי (Neurology)

במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי דמורליזציה, השונה במאפייניה מדיכאון, הינה בעיה נפוצה בחולי פרקינסון ונקשרה עם הפרעה בתפקוד המוטורי. לדבריהם, כ-20% מחולי פרקינסון עשויים לסבול מדמורליזציה, כאשר חלק גדול מהם אינם סובלים מדיכאון.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע את שיעורי ההימצאות והמאפיינים של דמורליזציה בחולי פרקינסון. חולים עם מחלת פרקינסון וביקורות גויסו באופן פרוספקטיבי ממרפאות הפרעות תנועה. דמורליזציה הוגדרה בנוכחות מדד חיובי בשאלון Diagnostic Criteria for Psychosomatic Research, Demoralization או בנוכחות מדד של 24 נקודות ומעלה לפי Kissne Demoralization Scale. דיכאון הוגדר בנוכחות מדד Patient Health Questionnaire-9 של 10 נקודות ומעלה.

החוקרים מדווחים כי שכיחות דמורליזציה עמדה על 18.1% בקרב 94 חולי פרקינסון ועל 8.1% מבין 86 מהביקורות (p=0.05). פרט לכך, שתי קבוצות היו דומות בגיל, מין, רמת השכלה, רמת הכנסה, גזע ומצב משפחתי. למרות שדמורליזציה הייתה קשורה בקשר הדוק עם דיכאון, זוהו חולים עם הפרעה אחת, אך ללא השניה. בקרב משתתפים עם מחלת פרקינסון, 7 מבין 19 (36.8%) חולים עם דיכאון, לא סבלו מדמורליזציה ו-5 מבין 17 (29.4%) מאלו עם דמורליזציה לא סבלו מדיכאון.

במדגם כולו, נוכחות מחלת פרקינסון (יחס סיכויים של 2.60) נקשה עם דמורליזציה, ביחד עם גיל צעיר יותר ואדם לא-נשוי בהווה. בקבוצת החולים עם מחלת פרקינסון, גיל צעיר יותר ומדד Unified Parkinson’s Disease Rating Scale, part III נקשרו עם דמורליזציה (יחס סיכויים של 1.06).

החוקרים מסכמים וכותבים כי דמורליזציה הינה תופעה נפוצה בחולי פרקינסון ונקשרה עם הפרעה בתפקוד מוטורי. במקרים של דמורליזציה, החולים סובלים מחוסר יכולת להתמודד עם מצבם, כך שמדובר בתופעה שונה מדיכאון. גישות הטיפול גם כן שונות ולכן חשוב לזהות דמורליזציה בחולי פרקינסון.

Neurology 2018

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן