בעוד שנוגדי-קרישה פומיים חדשים (NOAC או New Oral Anti-Coagulant) מהווים אפשרות בטוחה ויעילה למניעת אירועים מוחיים או תסחיפים סיסטמיים בחולים עם פרפור פרוזדורים, והמתן פשוט יותר, גם טיפולים אלו דורשים לעיתים ניטור זהיר של מינון הטיפול, כך טוענים חוקרים מארצות הברית במאמר חדש שפורסם בכתב העת Journal of American College of Cardiology.
לדברי החוקרים, למרות שתרופות חדשות אלו יחסית קלות יותר לטיפול, בהשוואה לקומדין, עדיין נדרשות התאמות של המינון בחלק מהחולים. בעוד שמינון נוגדי-קרישה פומיים חדשים צפוי להשתנות בתדירות נמוכה יותר מקומדין, חשוב להשלים הערכה תקופתית של מינון הטיפול, מאחר וגורמים דוגמת תפקוד כלייתי וטיפול בתרופות אחרות עשויים להשתנות.
המחקר כלל 5,738 חולים: 425 מטופלים ב-Dabigatran (7.4%), 3,078 מטופלים ב-Rivaroxaban (53.6%) ו-2,235 חולים שטופלו ב-Apixaban (39%).
בהשוואה לחולים שנטלו מינונים תואמים למינונים המאושרים ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי, חולים שטופלו במינונים נמוכים או גבוהים מהמומלץ היו גבוהים יותר משמעותית (חציון של 79 ו-80 שנים לעומת 70 שנים, בהתאמה), עם שכיחות גבוהה יותר של נשים וסיכוי גבוה יותר למדדי דימום גבוהים.
שימוש בנוגדי-קרישה פומיים חדשים מחוץ להתוויות זוהה באחד מכל שמונה מטופלים. בנוסף, בחולים שטופלו במינונים גבוהים מהמומלץ תועדו שיעורים גבוהים יותר של תמותה מכל-סיבה (יחס סיכון של 1.91). באלו שטופלו במינונים נמוכים מהמומלץ תועד שיעור גבוה יותר של אשפוזים קרדיווסקולאריים (יחס סיכון מתוקן של 1.26), בהשוואה לאלו שנטלו את המינון המומלץ.
החוקרים מציינים קשיים בהערכת כוונות הרופאים שבחרו במינונים גבוהים או נמוכים מהמומלץ לטיפול בנוגדי-קרישה פומיים חדשים. למרות זאת, הממצאים מעידים על סטייה מכוונת אפשרית מהמינונים המאושרים לשימוש.
ממצאי המחקר מעידים כי מרבית החולים נוטלים מינון הולם של טיפול בנוגדי-קרישה פומיים חדשים למניעת אירועים מוחיים על-רקע פרפור פרוזדורים. עם זאת, חלק קטן מהחולים אינם נוטלים את המינון המומלץ והשימוש במינון שאינו מאושר לשימוש לווה בתוצאות קליניות גרועות יותר.
J Am Coll Cardiol 2016
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!