התגובה התפקודית לטיפול ב-CRT (Cardiac Resynchronization Therapy) לאחר שנה אחת אינה שונה משמעותית בין חולים עם מחלת כליות ואלו ללא מחלת כליות, וזהו גורם מנבא בלתי-תלוי לשיעורי הישרדות טובים יותר בטווח הרחוק בחולים עם הפרעה בתפקוד הכלייתי.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיים קשר בין הפרעה בתפקוד הכלייתי ובין עליה בשיעורי התחלואה והתמותה בחולי אי-ספיקת לב. אין נתונים רבים אודות היעילות התפקודית והקלינית של CRT.
במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את שיעור התגובה התפקודית ל-CRT בחולים עם הפרעה בתפקוד הכלייתי והקשר עם שיעורי התמותה בטווח הרחוק. המחקר כלל 179 חולים שהושתלו בין 2007 ועד 2010. שיעורי התגובה התפקודית ל-CRT (שהוגדרה כמדד מורכב על-סמך מדד תפקודי NYHA, מבחן הליכה בשש דקות ואיכות החיים),נבחנו בהשוואת חולים עם הפרעה בתפקוד הכלייתי ואלו ללא הפרעה בתפקוד הכלייתי (שהוגדרו לפי מדד eGFR נמוך מ-60mL/min/1.73m2 או מדד של 60 mL/min/1.73m2 ומעלה).
במהלך חציון מעקב של 4.2 שנים, 73 חולים (40%) הלכו לעולמם. חולים עם מדדי eGFR נמוכים היו מבוגרים יותר (72 שנים לעומת 64 שנים), עם שכיחות גבוהה יותר של מחלת לב איסכמית (75% לעומת 53%, p=0.003). שיעורי התגובה התפקודית לא היו שונים משמעותית בין חולים עם הפרעה בתפקוד הכלייתי ואלו ללא הפרעה בתפקוד הכלייתי (58% לעומת 69%, בהתאמה, p=0.14). למרות שיעורי תמותה כוללים גבוהים יותר בחולים עם מדדי eGFR נמוכים (53.8% לעומת 22.7%, p<0.001), נוכחות תגובה תפקודית לאחר שנה אחת בחולים עם הפרעה בתפקוד הכלייתי נותרה קשורה באופן בלתי-תלוי עם שיפור שיעורי ההישרדות בטווח הרחוק (יחס סיכון של 0.49, p=0.009).
לסיכום, תגובה תפקודית ל-CRT לאחר שנה אחת אינה שונה משמעותית בין חולים עם הפרעה תפקודית ואלו עם תפקוד כלייתי תקין זהו מדד בלתי-תלוי לשיעורי הישרדות טובים יותר בחולים עם הפרעה בתפקוד הכלייתי.
J Cardiovasc Electrophysiol. 2014;25(11):1188-1195
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!