ד”ר שחר כהן, יציג פרויקט של Intel בשיתוף עם הקרן של מייקל ג’יי פוקס השחקן (“בחזרה לעתיד”) שחלה בפרקינסון. מדובר בטכנולוגיית לבישה שאוספת מידע עצום מחולי פרקינסון ועתידה לשפר את איכות הטיפול בהם
בכנס שיזם ד”ר ינון צוקרמן מהמחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת אריאל, בחסות העמותה הישראלית לבינה מלאכותית, יעניק פרופ’ ישראל אומן, זוכה פרס נובל לכלכלה ב- 2005, הרצאת אורח. בהרצאתו זו יציע גישה חדשה בשם Rule-rationality שמציעה הסבר לפער בין הגישה הכלכלית הניאו-קלאסית (המבוססת על מודלים מתמטיים ותורת המשחקים) ובין גישת הכלכלה ההתנהגותית (הטוענת שהתנהגות האנושית אינה בהכרח פועלת לפי המודלים הללו).
בכנס ישתתפו עשרות חוקרי בינה מלאכותית מכל מוסדות המחקר בישראל ויוצגו התוצאות האחרונות בתחום. מדובר במחקרים שהם בעלי חשיבה יישומית לתעשייה. בכנס ישולבו הרצאות מחקר אקדמי עם הרצאות יישומיות מהתעשייה ומהאקדמיה, דבר אשר יאפשר לבאי הכנס לעמוד על הפער הקיים לעיתים בין מחקר בסיסי ליישומי.
במסגרת זו, יציג הד”ר שחר כהן מחברת Intel מחקר יישומי חדש העוסק בניטור וטיפול בחולי פרקינסון בעזרת טכנולוגיה לבישה וניתוח נתונים מתקדם. טכנולוגיית הלבישה היא לדוגמא השעון של אפל, או התכנון העתידי של גוגל, והכוונה היא ששעון כזה יכיל חיישנים שיוכלו לבדוק את הדופק שלנו, מצב הסוכרת, את המאמץ וההתרגשות שלנו לפי פרמטרים של זיעה, חום, מליחות העור ועוד. נתונים אלה יוכלו לחזות ולהצביע על סיכון רפואי למשל.
המחקר היישומי של Intel נעשה בשיתוף עם הקרן שהוקמה ע”י השחקן מייקל ג’יי פוקס (מהסרט “בחזרה לעתיד”), שחלה בפרקינסון והוא המממן הפרטי הגדול ביותר בעולם לחקר המחלה. “בפרויקט זה”, מסביר ד”ר שחר כהן מ Intel “בנינו פלטפורמה שבה אוספים, מאחסנים, מנתחים ומציגים מידע (Big Data ) של מטופלים. ביצענו מחקרים קליניים בישראל ובארה”ב שבהם חוברו מטופלים למערכת ונאספה כמות גדולה ביותר של נתונים ומתוכננים ניסויים נוספים. בקרוב יהיה בידינו מידע של מאות מטופלים (כל מטופל יוצר- 1 ג’יגה של נתונים בכל יום, כך שמדובר בכמות מידע עצומה). המערכת תעזור בעתיד לקבל החלטות טיפוליות נכונות יותר ולעזור לרווחתם ולאיכות הטיפול של חולי הפרקינסון.”
עוד בכנס: הפרופ’ עירד בן גל מאוניברסיטת תל-אביב וחברת C-B4 ידבר על ניתוח Big-Data מתקדם ושימושו באסטרטגיות עסקיות של חברות, והד”ר און שחורי מחברת IBM ידבר על יישומים של למידת מכונה למטרות חיזוי סיבוכים רפואיים ויעילות תרופתית.
הצגתם של מחקרים מקיפים וחדשים, בכנס מאפשר לחוקרים המשתתפים לזהות את הקשיים והאתגרים, שיש בתחום הבינה המלאכותית, ולרכז מאמץ וידע משותף למציאת פתרונות. ובמקביל זו הזדמנות מצוינת לסטודנטים ולחוקרים מתחילים לקבל משוב לעבודות חדשניות, שעדיין לא נחשפו לעולם בכנסים בינלאומיים אחרים.
נמסר על ידי מרב קליק לרנר רכזת מדעים, הנדסה וארכיטקטורה
דוברות אוניברסיטת אריאל
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!