במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים כי טיפול פיברינוליטי בחולים עם תסחיף ריאתי בסיכון בינוני מנע אי-יציבות המודינאמית אך לווה בסיכון מוגבר לדימומים מג’וריים ואירועים מוחיים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיימת מחלוקת באשר למקומו של טיפול פיברינוליטי בחולים עם תסחיף ריאתי בסיכון בינוני.
במחקר האקראי, כפל-סמיות הנוכחי השוו החוקרים בין Tenecteplase עם הפרין ובין פלסבו עם הפרין בטיפול בחולים עם לחץ דם תקין ותסחיף ריאתי בסיכון-בינוני. המחקר כלל חולים עם הפרעה בתפקוד חדר ימין בבדיקת אקו-לב או טומוגרפיה ממוחשבת, כמו גם נזק לשריר הלב כפי שנקבע לפי תוצאות בדיקת טרופונין. התוצא העיקרי היה תמותה או אי-יציבות המודינאמית (קריסה המודינאמית) בתוך שבוע מההקצאה האקראית. תוצאי הבטיחות העיקריים כללו דימום חוץ-גולגולתי מג’ורי ואירועים מוחיים איסכמיים או המורגיים בתוך שבוע מההקצאה האקראית.
מבין 1,006 חולים שעברו הקצאה אקראית, 1,005 נכללו בניתוח לפי כוונה לטפל. שיעורי תמותה או אי-יציבות המודינאמית עמדו על 2.6% (13 מבין 506 חולים) מהמטופלים ב-Tenecteplase, בהשוואה ל-5.6% (28 מבין 499 חולים) בקבוצת הפלסבו (יחס סיכויים של 0.44, p=0.02). בין ההקצאה האקראית ועד לאחר שבעה ימים, שישה חולים בקבוצת ההתערבות (1.2%) ו-9 חולים בקבוצת הפלסבו (1.8%) הלכו לעולמם (p=0.42).
דימום חוץ-גולגולתי תועד ב-6.3% מהחולים בקבוצת ההתערבות (32 חולים) וב-1.2% מהחולים בקבוצת הפלסבו (6 חולים, p<0.001). אירועים מוחיים תועדו ב-2.4% מהחולים בקבוצת ההתערבות (12 חולים), כאשר בעשרה מקרים מדובר היה באירוע מוחי המורגי; זאת בהשוואה לחולה אחד בקבוצת הפלסבו (0.2%) שאובחן עם אירוע מוחי המורגי (p=0.003). שיעורי התמותה לאחר 30 ימים, עמדו על 2.4% בקבוצת הטיפול ב-Tenecteplase (12 חולים) ו-על 3.2% בקבוצת הפלסבו (16 חולים, p=0.42).
החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם תסחיף ריאתי בסיכון בינוני, טיפול פיברינוליטי מנע אי-יציבות המודינאמית, אך לווה בעליה בסיכון לדימום מג’ורי ואירועים מוחיים.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!