רופאים בחדרי מיון בשבדיה התבססו על בדיקות hs-cTnT (High Sensitivity Cardiac Troponin) להערכת למעלה מ-14,000 חולים שהתקבלו עם כאבי חזה ומצאו כי כמעט בכל החולים ללא רמה נמדדת של האנזים בבדיקה הראשונה, בשילוב עם העדר סימני איסכמיה בתרשים אק”ג, ניתן היה לשלול בבטחה אוטם חד של שריר הלב.
החוקרים מוסיפים כי רמות לא-מדידות בבדיקת hs-cTnT, המוגדרות כרמה נמוכה מ-5 ננוגרם לליטר, מנבאות באופן בלתי תלוי שיעורי הישרדות של 100% לאחר 30 ימים.
למעלה משני-שליש מהחולים עם תוצאות שליליות בבדיקת הטרופונין אושפזו ושוחררו לביתם באותו יום, כאשר במחצית מהמקרים האבחנה בשחרור נקבעה ככאב חזה בלתי-ספציפי. החוקרים מאמינים כי בעזרת גישה זו, ניתן למנוע 20-25% מהאשפוזים לבתי חולים בשל כאבי חזה.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים 14,636 חולים שפנו לחדר המיון עם כאבי חזה באחד משני בתי חולים עם לפחות מדידה אחת של hs-cTnT. מהבדיקות הראשונות עלו רמות טרופונין נמוכות מ-5 ננוגרם לליטר ב-61% מהחולים, רמות בטווח 5-14 ננוגרם לליטר ב-21% מהחולים ורמות של מעל 14 ננוגרם לליטר ב-18% מהחולים.
בחולים עם רמות hs-cTnT ראשוניות נמוכות מ-5 מ”ג לליטר, האבחנה העיקרית בעת השחרור הייתה כאב חזה בלתי-ספציפי במחצית מהחולים, פרפור פרוזדורים או טכיקרדיה על-חדרית ב-5.6% ואנגינה ב-5.1% מהחולים. מעניין לציין כי בקבוצת חולים זו ללא רמות מדידות של hs-cTnT, אלו שאושפזו לבית החולים ואלו שלא אושפזו בילו זמן דומה בחדר המיון, 203 ו-208 דקות, בהתאמה.
מומחים בתחום שלא לקחו חלק במחקר טענו כי מדובר בהערכה רטרוספקטיבית של נתונים שנאספו ממרכז יחיד, ולפיכך לא ניתן לקבוע המלצות חד-משמעיות באשר לאפשרות לשלול אוטם שריר הלב על-סמך בדיקה זו. מצד שני, הם הוסיפו כי מדובר במחקר גדול, ומאחר והתבסס על נתונים ממרכז יחיד ניתן לשלוט טוב יותר על הנתונים, בהשוואה למחקר רב-מרכזי. מסיבה זו הממצאים זוכים לתשומת לב רבה מהרגיל.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!