טרשת עורקים תוך-גולגולתיים מעלה את הסיכון לאירועים מוחיים בלבנים (JAMA Neurol.)

אעפ”י שידוע כי הסתיידות של עורק תרדמה תוך-גולגולתי מעלה את הסיכון לאירועים מוחיים באפריקאים-אמריקאים ואסיאתים, ממחקר חדש, שתוצאותיו פורסמו בכתב העת JAMA Neurology, עולה כי מדובר בגורם סיכון לאירועים מוחיים גם בלבנים.

החוקרים מציינים כי הקשר בין הסתיידות של עורק תרדמה תוך-גולגולתי ובין הסיכון לאירועים מוחיים לא היה תלוי בגורמי סיכון קונבנציונאליים למחלות לב וכלי דם והסתיידות כלי דם אחרים. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות המודעות להסתיידות של עורקים תוך-גולגולתיים גם בלבנים.

הסקירה כללה 2,323 משתתפים לבנים במחקר Rotterdam Study, מחקר פרוספקטיבי, מבוסס-אוכלוסיה, להערכת מחלות כרוניות בקשישים. הגיל הממוצע של המשתתפים במחקר עמד על 69.5 שנים ו-52.2% היו נשים.

במהלך הבדיקות בתחילת המחקר, החוקרים אישרו באמצעות הרשומות הרפואיות כי המשתתפים לא סבלו מאירועים מוחיים בעברם. הם אספו מידע אודות גורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם, כולל השמנה, סוכרת, יתר לחץ דם, היפרכולסטרולמיה ועישון.

באמצעות בדיקות טומוגרפיה ממוחשבת הם סרקו את העורקים הכליליים, קשת אבי העורקים, עורקי תרדמה מחוץ לגולגולת ועורקי תרדמה תוך-גולגולתיים. להערכת טרשת עורקים, הם חישבו את נפח ההסתיידות. עם זאת, הם לא אספו נתונים אודות גודל, מיקום או הטריטוריה של כלי הדם של אוטמים מוחיים.

במהלך מעקב ממוצע של 6.1 שנים, 91 חולים אובחנו עם אירוע מוחי (71 אירועים איסכמיים, 10 אירועים המורגיים, 7 אירועים לא-מוגדרים). החוקרים מצאו כי נפח הסתיידות גדול יותר של עורק תרדמה תוך-גולגולתי לווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים מכל הסוגים ואירועים מוחיים איסכמיים. תקנון לגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם לא הביא לשינוי ממצאים אלו.

לאחר תקנון נוסף למדד הנגע הטרשתי בעורק התרדמה לפי בדיקת אולטרה-סאונד ונפח ההסתיידות במיטות כלי דם אחרות, הקשר נותר משמעותי עם כל האירועים המוחיים (יחס סיכון של 1.43 לעליה בסטיית תקן אחת בנפח ההסתיידות) ואירועים מוחיים איסכמיים (יחס סיכון של 1.39).

לא זוהה קשר בין הסתיידות עורקים כליליים ואירועים מוחיים, לאחר תקנון להסתיידות עורק התרדמה התוך-גולגולתי. מכאן עולה כי למרות שהסתיידות כלילית הינה גורם סיכון מג’ורי לאוטם לבבי, טרשת עורקים של עוקרי המוח היא האחראית העיקרית לעליה בסיכון לאירועים מוחיים. מהנתונים עולה כי הסתיידות עורק תרדמה תוך-גולגולתי משחקת תפקיד בעד 75% מהאירועים המוחיים. באשר להסתיידות קשת אבי העורקים והסתיידות עורק תרדמה חוץ-גולגולתי, הסתיידות של עורק תרדמה תוך-גולגולתי משחקת תפקיד בעד 45% ו-25% מכל האירועים המוחיים, בהתאמה.

הגישות למניעת הסתיידות של עורק תרדמה תוך-גולגולתי ה דומות לגישות למניעת מחלות לב וכלי דם – טיפול בסוכרת, איזון יתר לחץ דם, הפסקת עישון והפחתת רמות כולסטרול בדם. מחקרים להערכת טיפול אגרסיבי בנוגדי-קרישה וניתוח לא הדגימו את הטיפול הטוב ביותר באופן חד-משמעי. אנגיופלסטיה של עורק התרדמה הגדול הוכחה כגישה יעילה, אך קשה להכניס תומכנים לעורקים הקטנים יותר.

JAMA Neurol. Published online February 17, 2014

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן