מתוצאות מחקר חדש עולה כי בחולים עם היצרות של עורקי הכליה (Renal Artery Stenosis), שילוב רה-וסקולריזציה כלייתית מילעורית בנוסף לטיפול תרופתי עשוי להפחית את הצורך בטיפול תרופתי נגד יתר לחץ דם, אך ללא שיפור בריכוז קריאטינין או בתוצאות הקליניות, בהשוואה לטיפול תרופתי.
החוקרים ביקשו להעריך באופן סיסטמי אם רה-וסקולריזציה מילעורית מלווה בתועלת קלינית נוספת בחולים עם היצרות עורקי הכליה, בהשוואה לטיפול תרופתי בלבד.
הסקירה כללה מחקרים אקראיים ומבוקרים שערכו השוואה בין רה-וסקולריזציה מילעורית בנוסף לטיפול תרופתי בהשוואה לטיפול תרופתי בלבד בחולים עם היצרות עורקי הכליה. הסקירה כללה שישה מחקרים עם 1,208 חולים.
לאחר מעקב ממוצע של 29 חודשים, לא תועד שינוי בלחץ הדם הסיסטולי (WMD (Weighted Mean Difference) של 1.20 מ”מ כספית) או בלחץ הדם הדיאסטולי (WMD = -1.60 mmHg) בהשוואה למצב בתחילת המחקר בקבוצת החולים לאחר רה-וסקולריזציה מילעורית, בהשוואה לטיפול תרופתי. החוקרים מדווחים על ירידה במספר התרופות הממוצע כנגד יתר לחץ דם (WMD = -0.26, p<0.001), אך לא בריכוז קריאטינין בדם (WMD = -0.14mg/dL), בקבוצת רה-וסקולריזציה מילעורית בתום תקופת המעקב. רה-וסקולריזציה מילעורית לא לוותה בהבדל משמעותי בשיעורי התמותה מכל-סיבה (סיכון יחסי של 0.96), אי-ספיקת לב (סיכון יחסי של 0.91) שבץ מוחי (סיכון יחסי של 0.86) או החמרת התפקוד הכלייתי (סיכון יחסי של 0.91) בהשוואה לטיפול תרופתי.
החוקרים מסכמים וכותבים כי שילוב רה-וסקולריזציה מילעורית עם טיפול תרופתי בחולים עם היצרות של עורקי הכליה עשוי להפחית את הצורך בטיפול כנגד יתר לחץ דם, ללא השפעה על ריכוז קריאטינין. הם קוראים לערוך מחקרים נוספים במטרה לזהות את אוכלוסיית החולים הצפויה לתועלת הרבה ביותר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!